Lucas 22

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Se acercaba la fiesta de los Azimos, llamada Pascua.	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 Los sumos sacerdotes y los escribas buscaban cómo hacerle desaparecer, pues temían al pueblo.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 Entonces Satanás entró en Judas, llamado Iscariote, que era del número de los Doce;	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 y se fue a tratar con los sumos sacerdotes y los jefes de la guardia del modo de entregárselo.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Ellos se alegraron y quedaron con él en darle dinero.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 El aceptó y andaba buscando una oportunidad para entregarle sin que la gente lo advirtiera.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Llegó el día de los Azimos, en el que se había de sacrificar el cordero de Pascua;	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 y envió a Pedro y a Juan, diciendo: «Id y preparadnos la Pascua para que la comamos».	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 Ellos le dijeron: «¿Dónde quieres que la preparemos?»	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Les dijo: «Cuando entréis en la ciudad, os saldrá al paso un hombre llevando un cántaro de agua; seguidle hasta la casa en que entre,	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 y diréis al dueño de la casa: “El Maestro te dice: ¿Dónde está la sala donde pueda comer la Pascua con mis discípulos?”	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 El os enseñará en el piso superior una sala grande, ya dispuesta; haced allí los preparativos».	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Fueron y lo encontraron tal como les había dicho, y prepararon la Pascua.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 Cuando llegó la hora, se puso a la mesa con los apóstoles;	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 y les dijo: «Con ansia he deseado comer esta Pascua con vosotros antes de padecer;	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 porque os digo que ya no la comeré más hasta que halle su cumplimiento en el Reino de Dios».	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 Y recibiendo una copa, dadas las gracias, dijo: «Tomad esto y repartidlo entre vosotros;	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 porque os digo que, a partir de este momento, no beberé del producto de la vid hasta que llegue el Reino de Dios».	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Tomó luego pan, y, dadas las gracias, lo partió y se lo dio diciendo: Este es mi cuerpo que es entregado por vosotros; haced esto en recuerdo mío».	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 De igual modo, después de cenar, la copa, diciendo: «Esta copa es la Nueva Alianza en mi sangre, que es derramada por vosotros.	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 «Pero la mano del que me entrega está aquí conmigo sobre la mesa.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Porque el Hijo del hombre se marcha según está determinado. Pero, ¡ay de aquel por quien es entregado!»	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Entonces se pusieron a discutir entre sí quién de ellos sería el que iba a hacer aquello.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 Entre ellos hubo también un altercado sobre quién de ellos parecía ser el mayor.	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 El les dijo: «Los reyes de las naciones las dominan como señores absolutos, y los que ejercen el poder sobre ellas se hacen llamar Bienhechores;	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 pero no así vosotros, sino que el mayor entre vosotros sea como el más joven y el que gobierna como el que sirve.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 Porque, ¿quién es mayor, el que está a la mesa o el que sirve? ¿No es el que está a la mesa? Pues yo estoy en medio de vosotros como el que sirve.	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 «Vosotros sois los que habéis perseverado conmigo en mis pruebas;	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 yo, por mi parte, dispongo un Reino para vosotros, como mi Padre lo dispuso para mí,	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 para que comáis y bebáis a mi mesa en mi Reino y os sentéis sobre tronos para juzgar a las doce tribus de Israel.	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 «¡Simón, Simón! Mira que Satanás ha solicitado el poder cribaros como trigo;	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 pero yo he rogado por ti, para que tu fe no desfallezca. Y tú, cuando hayas vuelto, confirma a tus hermanos».	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 El dijo: «Señor, estoy dispuesto a ir contigo hasta la cárcel y la muerte».	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 Pero él dijo: «Te digo, Pedro: No cantará hoy el gallo antes que hayas negado tres veces que me conoces».	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Y les dijo: «Cuando os envié sin bolsa, sin alforja y sin sandalias, ¿os faltó algo?» Ellos dijeron: «Nada».	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 Les dijo: «Pues ahora, el que tenga bolsa que la tome y lo mismo alforja, y el que no tenga que venda su manto y compre una espada;	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 porque os digo que es necesario que se cumpla en mí esto que está escrito: “Ha sido contado entre los malhechores.” Porque lo mío toca a su fin».	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 Ellos dijeron: «Señor, aquí hay dos espadas». El les dijo: «Basta».	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 Salió y, como de costumbre, fue al monte de los Olivos, y los discípulos le siguieron.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Llegado al lugar les dijo: «Pedid que no caigáis en tentación».	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 Y se apartó de ellos como un tiro de piedra, y puesto de rodillas oraba	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 diciendo: «Padre, si quieres, aparta de mí esta copa; pero no se haga mi voluntad, sino la tuya».	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 Entonces, se le apareció un ángel venido del cielo que le confortaba.	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 Y sumido en agonía, insistía más en su oración. Su sudor se hizo como gotas espesas de sangre que caían en tierra.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 Levantándose de la oración, vino donde los discípulos y los encontró dormidos por la tristeza;	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 y les dijo: «¿Cómo es que estáis dormidos? Levantaos y orad para que no caigáis en tentación».	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Todavía estaba hablando, cuando se presentó un grupo; el llamado Judas, uno de los Doce, iba el primero, y se acercó a Jesús para darle un beso.	47 ]74-64[
48 Jesús le dijo: «¡Judas, con un beso entregas al Hijo del hombre!»	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Viendo los que estaban con él lo que iba a suceder, dijeron: «Señor, ¿herimos a espada?»	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 y uno de ellos hirió al siervo del Sumo Sacerdote y le llevó la oreja derecha.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Pero Jesús dijo: «¡Dejad! ¡Basta ya!» Y tocando la oreja le curó.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Dijo Jesús a los sumos sacerdotes, jefes de la guardia del Templo y ancianos que habían venido contra él: «¿Como contra un salteador habéis salido con espadas y palos?	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 Estando yo todos los días en el Templo con vosotros, no me pusisteis las manos encima; pero esta es vuestra hora y el poder de las tinieblas».	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Entonces le prendieron, se lo llevaron y le hicieron entrar en la casa del Sumo Sacerdote; Pedro le iba siguiendo de lejos.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Habían encendido una hoguera en medio del patio y estaban sentados alrededor; Pedro se sentó entre ellos.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Una criada, al verle sentado junto a la lumbre, se le quedó mirando y dijo: «Este también estaba con él».	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 Pero él lo negó: «¡Mujer, no le conozco!»	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Poco después, otro, viéndole, dijo: «Tú también eres uno de ellos». Pedro dijo: «Hombre, no lo soy!»	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 Pasada como una hora, otro aseguraba: «Cierto que éste también estaba con él, pues además es galileo».	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 Le dijo Pedro: «¡Hombre, no sé de qué hablas!» Y en aquel momento, estando aún hablando, cantó un gallo,	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 y el Señor se volvió y miró a Pedro, y recordó Pedro las palabras del Señor, cuando le dijo: «Antes que cante hoy el gallo, me habrás negado tres veces».	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 Y, saliendo fuera, rompió a llorar amargamente.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 Los hombres que le tenían preso se burlaban de él y le golpeaban;	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 y cubriéndole con un velo le preguntaban: «¡Adivina! ¿Quién es el que te ha pegado?»	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 Y le insultaban diciéndole otras muchas cosas.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 En cuanto se hizo de día, se reunió el Consejo de Ancianos del pueblo, sumos sacerdotes y escribas, le hiceron venir a su Sanedrín	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 y le dijeron: «Si tú eres el Cristo, dínoslo». El respondió: «Si os lo digo, no me creeréis.	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 Si os pregunto, no me responderéis.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 De ahora en adelante, el Hijo del hombre estará sentado a la diestra del poder de Dios».	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 Dijeron todos: «Entonces, ¿tú eres el Hijo de Dios?» El les dijo: «Vosotros lo decís: Yo soy».	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 Dijeron ellos: «¿Qué necesidad tenemos ya de testigos, pues nosotros mismos lo hemos oído de su propia boca?»	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו