Lettera a Tito 1

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Paulus servus Dei, apostolus autem Iesu Christi secundum fi dem electorumDei et agnitionem veritatis, quae secundum pietatem est	1 פּוֹלוֹס עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְפִי אֱמוּנַת בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְדַעַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר לַחֲסִידוּת
2 in spem vitaeaeternae, quam promisit, qui non mentitur, Deus ante tempora saecularia;	2 עֲלֵי־תִקְוַת חַיֵּי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם הָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר
3 manifestavit autem temporibus suis verbum suum in praedicatione, quae creditaest mihi secundum praeceptum salvatoris nostri Dei,	3 וְגִלָּה בְּמוֹעֲדוֹ אֶת־דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי הַקְּרִיאָה הַמֻּפְקָדָה בְיָדִי עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ
4 Tito germano filiosecundum communem fidem: gratia et pax a Deo Patre et Christo Iesu salvatorenostro.	4 אֶל־טִיטוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי לְפִי אֱמוּנָה אֶחָת חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ
5 Huius rei gratia reliqui te Cretae, ut ea, quae desunt, corrigas et constituasper civitates presbyteros, sicut ego tibi disposui,	5 לָזֹאת עֲזַבְתִּיךָ בִקְרֵיטִי לְמַעַן תַּשְׁלִים אֶת־הֶחָסֵר וְתָשִׂים זְקֵנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ
6 si quis sine crimine est,unius uxoris vir, filios habens fideles, non in accusatione luxuriae aut nonsubiectos.	6 אִם־יִמָּצֵא אִישׁ תָּם וּבַעַל־אִשָּׁה אֶחָת וְיֶשׁ־לוֹ בָּנִים מַאֲמִינִים וְאֵין עֲלֵיהֶם טַעֲנַת פְּרִיצוּת וְאֵינָם סוֹרְרִים
7 Oportet enim episcopum sine crimine esse sicut Dei dispensatorem,non superbum, non iracundum, non vinolentum, non percussorem, non turpis lucricupidum,	7 כִּי פְקִיד־הָעֵדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּם כְּסֹכֵן לֵאלֹהִים לֹא עֹמֵד עַל־דַּעְתּוֹ וְלֹא רַגְזָן וְלֹא אֹהֵב יַיִן וְלֹא־בַעַל אֶגְרֹף וְלֹא נֹטֶה אַחֲרֵי הַבָּצַע
8 sed hospitalem, benignum, sobrium, iustum, sanctum, continentem,	8 כִּי אִם־יְהִי מַכְנִיס אֹרְחִים וְאֹהֵב טוֹב וְצָנוּעַ וְצַדִּיק וְקָדוֹשׁ וְכֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ
9 amplectentem eum, qui secundum doctrinam est, fidelem sermonem, ut potens sit etexhortari in doctrina sana et eos, qui contradicunt, arguere.	9 וּמַחֲזִיק בַּדָּבָר הַנֶּאֱמָן כְּפִי הַהוֹרָאָה לְמַעַן יִהְיֶה בְכֹחוֹ לְהַזְהִיר בַּלֶּקַח הַבָּרִיא וּלְהוֹכִיחַ אֶת־הַמְּרִיבִים
10 Sunt enim multi et non subiecti, vaniloqui et seductores, maxime qui decircumcisione sunt,	10 כִּי־יֵשׁ הַרְבֵּה מֹרְדִים מְדַבְּרֵי הֶבֶל וּמַתְעֵי נָפֶשׁ וּבִפְרָט מִן־הַמּוּלִים
11 quibus oportet silentium imponere, quia universas domossubvertunt docentes, quae non oportet, turpis lucri gratia.	11 אֲשֶׁר סָכוֹר יִסָּכֵר פִּיהֶם הַהֹפְכִים בָּתִּים כֻּלָּם בְּהוֹרוֹתָם דְּבָרִים לֹא־כֵנִים עֵקֶב בָּצַע
12 Dixit quidam exillis, proprius ipsorum propheta: “ Cretenses semper mendaces, malae bestiae,ventres pigri ”.	12 וּכְבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם נְבִיאָם אֲשֶׁר בְּתוֹכָם בְּנֵי קְרֵיטִי כֹּזְבִים הֵם מֵעוֹלָם וְחַיּוֹת רָעוֹת וּכְרֵשִׂים עֲצֵלִים
13 Testimonium hoc verum est. Quam ob causam increpa illosdure, ut sani sint in fide,	13 וְהָעֵדוּת הַזֹּאת אֱמֶת הִיא וּבַעֲבוּר־כֵּן תּוֹכִיחֵם תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְמַעַן יִהְיוּ בְרִיאִים בָּאֱמוּנָה
14 non intendentes Iudaicis fabulis et mandatishominum aversantium veritatem.	14 וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב אֶל־הַגָּדוֹת הַיְּהוּדִים וְאֶל־מִצְוֺת הָאֲנָשִׁים הַסָּרִים מִן־הָאֱמֶת
15 Omnia munda mundis; coinquinatis autem et infidelibus nihil mundum, sedinquinatae sunt eorum et mens et conscientia.	15 הֵן הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים אֲבָל לַנִּטְמָאִים וּלְאֵינָם מַאֲמִינִים אֵין־דָּבָר טָהוֹר כִּי נִטְמְאָה גַּם־דַּעְתָּם גַּם־רוּחָם
16 Confitentur se nosse Deum, factis autem negant, cum sunt abominati etinoboedientes et ad omne opus bonum reprobi.16 אֹמְרִים הֵמָּה כִּי־יָדְעוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וּבְמַעֲשֵׂיהֶם כּוֹפְרִים בּוֹ כִּי מְתֹעָבִים וּמַמְרִים הֵם וְלֹא־יִצְלְחוּ לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב