Seconda lettera a Timoteo 4

BIBBIA MARTINI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ti scongiuro dinanzi a Dio, ed a Gesù Cristo, il quale giudicherà i vivi, ed i morti, per la venuta, e pel regno di lui:	1 לָכֵן אֲנִי מֵעִיד בְּךָ נֶגֶד הָאֱלֹהִים וְנֶגֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַבָּא לִשְׁפֹּט אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַמֵּתִים בְּהוֹפָעָתוֹ וּבְמַלְכוּתוֹ
2 Predica la parola, pressa a tempo, fuori di tempo: riprendi, supplica, esorta con ogni pazienza insegnando.	2 הַכְרֵז אֶת־הַדָּבָר וְהַתְמֵד בֵּין בְּעִתּוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְעִתּוֹ הוֹכַח וּגְעַר וְהַזְהֵר בְּכָל־אֹרֶךְ־רוּחַ וְהוֹרָאָה
3 Imperocché verrà tempo, che non potran patire la sana dottrina, ma secondo le proprie passioni per prurito di udire moltiplicheranno a se stessi i maestri:	3 כִּי־בוֹא תָבֹא הָעֵת אֲשֶׁר לֹא־יָכִילוּ אֶת־הַלֶּקַח הַבָּרִיא כִּי אִם־כְּאַוַּת נַפְשָׁם יִקְבְּצוּ לָהֶם מוֹרִים לְשַׁעֲשֻׁעֵי אָזְנָיִם
4 E si ritireranno dall'ascoltare la verità, e si volgeranno alle favole.	4 וְיַטּוּ אָזְנֵיהֶם מִן־הָאֱמֶת וְיִפְנוּ אֶל־הַהַגָּדוֹת
5 Ma tu veglia sopra tutte le cose, sopporta le afflizioni, fa' l'uffizio di predicator del vangelo, adempi il tuo ministero. Sii temperante.	5 אֲבָל אַתָּה הֱיֵה עֵר בַּכֹּל סְבֹל הָרָעוֹת וַעֲשֵׂה מְלֶאכֶת הַמְבַשֵּׂר וּמַלֵּא אֶת־שֵׁרוּתֶךָ
6 Imperocché io sono già alle libagioni, e il tempo del mio scioglimento è imminente.	6 כִּי עַתָּה זֶה אֻסַּךְ נָסֶךְ וְעֵת פְּטִירָתִי הִגִּיעָה
7 Ho combattuto nel buon arringo, ho terminata la corsa, ho conversata la fede.	7 הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחָמְתִּי אֶת־הַמְּרוּצָה הִשְׁלַמְתִּי אֶת־הָאֱמוּנָה שָׁמָרְתִּי
8 Del resto è serbata a me la corona della giustizia la quale a me renderà il Signore giusto giudice in quella giornata: né solo a me, ma anche a coloro che desiderano la sua venuta. Affrettati di venir tosto da me.	8 וּמֵעַתָּה שָׁמוּר לִי כֶּתֶר הַצְּדָקָה אֲשֶׁר בַּיּוֹם הַהוּא יִתְּנֶנּוּ לִי הָאָדוֹן הַשֹּׁפֵט הַצַּדִּיק וְלֹא־לִי לְבַדִּי כִּי־גַם לְכָל־אֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ
9 Imperocché Demade mi ha abbandonato per l'amore di questo secolo, e se n'è ito a Tessalonica:	9 חוּשָׁה לָבוֹא אֵלַי בִּמְהֵרָה
10 Crescente in Galazia, Tito in Dalmazia.	10 כִּי־דִימָס עֲזָבַנִי בְּאַהֲבָתוֹ אֶת־הָעוֹלָם הַזֶּה וַיֵּלֶךְ־לוֹ לְתַסְלוֹנִיקִי וּקְרִיסְקִיס הָלַךְ לְגָלַטְיָא וְטִיטוֹס לְדַלְמָטְיָא
11 Il solo Luca è con me. Prendi teco Marco, e menalo con te: imperocché egli mi è di ajuto nel ministero.	11 וְלוּקָס הוּא לְבַדּוֹ עִמָּדִי קַח אֶת־מַרְקוֹס וַהֲבִיאֵהוּ אִתָּךְ כִּי יוֹעִיל־לִּי לִמְאֹד לָעֲבוֹדָה
12 E ho spedito Tichico ad Efeso.	12 אֶת־טוּכִיקוֹס שָׁלַחְתִּי לְאֶפְסוֹס
13 Il pallio, che lasciai a Troade in casa di Carpo, venendo, portalo teco, e i libri, particolarmente le carta pecore.	13 אֶת־הַמְּעִיל שֶׁהִנַּחְתִּי בִטְרוֹאַס אֵצֶל קַרְפּוֹס הֲבִיאֶהוּ אִתְּךָ בְּבוֹאֶךָ וְאַף אֶת־הַסְּפָרִים וּבִפְרָט אֶת־הַמְּגִלּוֹת שֶׁל־קְלָף
14 Alessandro ramaio mi ha fatto molti mali: lo ricompenserà il Signore secondo le opere sue:	14 אֲלֶכְּסַנְדֶּר חָרַשׁ הַנְּחשֶׁת עָשָׂה לִי רָעוֹת רַבּוֹת יְשַׁלֶּם־לוֹ יְהוָֹה כְּמַעֲשָׂיו
15 Dal quale guardati anche tu: imperocché egli si è opposto fortemente alle nostre parole.	15 וְגַם־אַתָּה הִשָּׁמֶר־לְךָ מִמֶּנּוּ כִּי־מָרוֹ מָרָה אֶת־דְּבָרֵינוּ
16 Nella mia prima difesa nissuno fu per me, ma tutti mi abbandonarono: non sia ad essi imputato.	16 בְּהִצְטַדְּקוּתִי הָרִאשׁוֹנָה לֹא־הָיָה אִישׁ לְעָזְרֵנִי כִּי־כֻלָּם עֲזָבוּנִי אַל־יֵחָשֵׁב לָהֶם עָוֺן
17 11 Signore però mi assistè, e mi confortò affinchè sia per me compiuta la predicazione, e la odano tutte le genti: e fui liberato dalla bocca del leone.	17 אֲבָל הָאָדוֹן הוּא עֲזָרַנִי וְחִזְּקַנִי לְמַעַן תֻּשְׁלַם עַל־יָדִי הַבְּשׂוֹרָה וְיִשְׁמָעוּהָ כָּל־הַגּוֹיִם וָאֶנָּצֵל מִפִּי אַרְיֵה
18 Il Signore poi mi libererà da ogni opera mala: e mi salverà nel celeste suo regno, a cui gloria pe' secoli de' secoli. Cosi sia.	18 וְיַצִּילֵנִי הָאָדוֹן מִכָּל־מַעֲשֶׂה רָע וְיוֹשִׁיעֵנִי אֶל־מַלְכוּתוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן
19 Saluta Prisca, e Aquila, e la casa di Onesiforo.	19 שְׁאַל לִשְׁלוֹם פְּרִיסְקָה וַעֲקִילַס וּבֵית אֳנִיסִיפוֹרוֹס
20 Erasto restò a Corinto. E Trofimo lo lasciai malato a Mileto.	20 אֲרַסְטוֹס נִשְׁאַר בְּקוֹרִנְתּוֹס וְאֶת־טְרוֹפִימוֹס הִנַּחְתִּי חוֹלֶה בְּמִילֵטוֹס
21 Sollecita di venir da me prima del verno. Ti saluta Eubulo, e Pudente, e Lino, e Claudia, e tutti i fratelli.	21 חוּשָׁה לָבוֹא לִפְנֵי הַסְּתָיו אוֹבוּלוֹס וּפוּדִיס וְלִינוֹס וּקְלוֹדְיָה וְהָאַחִים כֻּלָּם שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמֶךָ
22 Il Signor Gesù Cristo col tuo spirito. La grazia con voi. Cosi sia.	22 אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ יְהִי עִם־רוּחֶךָ הַחֶסֶד עִמָּכֶם אָמֵן