Vangelo secondo Giovanni 4

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Quando il Signore venne a sapere che i farisei avevan sentito dire: Gesù fa più discepoli e battezza più di Giovanni	1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן
2 - sebbene non fosse Gesù in persona che battezzava, ma i suoi discepoli -,	2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
3 lasciò la Giudea e si diresse di nuovo verso la Galilea.	3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4 Doveva perciò attraversare la Samarìa.	4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון
5 Giunse pertanto ad una città della Samarìa chiamata Sicàr, vicina al terreno che Giacobbe aveva dato a Giuseppe suo figlio:	5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף
6 qui c'era il pozzo di Giacobbe. Gesù dunque, stanco del viaggio, sedeva presso il pozzo. Era verso mezzogiorno.	6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
7 Arrivò intanto una donna di Samarìa ad attingere acqua. Le disse Gesù: "Dammi da bere".	7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
8 I suoi discepoli infatti erano andati in città a far provvista di cibi.	8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
9 Ma la Samaritana gli disse: "Come mai tu, che sei Giudeo, chiedi da bere a me, che sono una donna samaritana?". I Giudei infatti non mantengono buone relazioni con i Samaritani.	9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
10 Gesù le rispose: "Se tu conoscessi il dono di Dio e chi è colui che ti dice: "Dammi da bere!", tu stesso gliene avresti chiesto ed egli ti avrebbe dato acqua viva".	10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
11 Gli disse la donna: "Signore, tu non hai un mezzo per attingere e il pozzo è profondo; da dove hai dunque quest'acqua viva?	11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
12 Sei tu forse più grande del nostro padre Giacobbe, che ci diede questo pozzo e ne bevve lui con i suoi figli e il suo gregge?".	12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
13 Rispose Gesù: "Chiunque beve di quest'acqua avrà di nuovo sete;	13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
14 ma chi beve dell'acqua che io gli darò, non avrà mai più sete, anzi, l'acqua che io gli darò diventerà in lui sorgente di acqua che zampilla per la vita eterna".	14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים
15 "Signore, gli disse la donna, dammi di quest'acqua, perché non abbia più sete e non continui a venire qui ad attingere acqua".	15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
16 Le disse: "Va' a chiamare tuo marito e poi ritorna qui".	16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
17 Rispose la donna: "Non ho marito". Le disse Gesù: "Hai detto bene "non ho marito";	17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
18 infatti hai avuto cinque mariti e quello che hai ora non è tuo marito; in questo hai detto il vero".	18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
19 Gli replicò la donna: "Signore, vedo che tu sei un profeta.	19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
20 I nostri padri hanno adorato Dio sopra questo monte e voi dite che è Gerusalemme il luogo in cui bisogna adorare".	20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
21 Gesù le dice: "Credimi, donna, è giunto il momento in cui né su questo monte, né in Gerusalemme adorerete il Padre.	21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב
22 Voi adorate quel che non conoscete, noi adoriamo quello che conosciamo, perché la salvezza viene dai Giudei.	22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
23 Ma è giunto il momento, ed è questo, in cui i veri adoratori adoreranno il Padre in spirito e verità; perché il Padre cerca tali adoratori.	23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
24 Dio è spirito, e quelli che lo adorano devono adorarlo in spirito e verità".	24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
25 Gli rispose la donna: "So che deve venire il Messia (cioè il Cristo): quando egli verrà, ci annunzierà ogni cosa".	25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל
26 Le disse Gesù: "Sono io, che ti parlo".	26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
27 In quel momento giunsero i suoi discepoli e si meravigliarono che stesse a discorrere con una donna. Nessuno tuttavia gli disse: "Che desideri?", o: "Perché parli con lei?".	27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה
28 La donna intanto lasciò la brocca, andò in città e disse alla gente:	28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
29 "Venite a vedere un uomo che mi ha detto tutto quello che ho fatto. Che sia forse il Messia?".	29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח
30 Uscirono allora dalla città e andavano da lui.	30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
31 Intanto i discepoli lo pregavano: "Rabbì, mangia".	31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
32 Ma egli rispose: "Ho da mangiare un cibo che voi non conoscete".	32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
33 E i discepoli si domandavano l'un l'altro: "Qualcuno forse gli ha portato da mangiare?".	33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
34 Gesù disse loro: "Mio cibo è fare la volontà di colui che mi ha mandato e compiere la sua opera.	34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
35 Non dite voi: Ci sono ancora quattro mesi e poi viene la mietitura? Ecco, io vi dico: Levate i vostri occhi e guardate i campi che già biondeggiano per la mietitura.	35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
36 E chi miete riceve salario e raccoglie frutto per la vita eterna, perché ne goda insieme chi semina e chi miete.	36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
37 Qui infatti si realizza il detto: uno semina e uno miete.	37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר
38 Io vi ho mandati a mietere ciò che voi non avete lavorato; altri hanno lavorato e voi siete subentrati nel loro lavoro".	38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
39 Molti Samaritani di quella città credettero in lui per le parole della donna che dichiarava: "Mi ha detto tutto quello che ho fatto".	39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
40 E quando i Samaritani giunsero da lui, lo pregarono di fermarsi con loro ed egli vi rimase due giorni.	40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
41 Molti di più credettero per la sua parola	41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
42 e dicevano alla donna: "Non è più per la tua parola che noi crediamo; ma perché noi stessi abbiamo udito e sappiamo che questi è veramente il salvatore del mondo".	42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם
43 Trascorsi due giorni, partì di là per andare in Galilea.	43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
44 Ma Gesù stesso aveva dichiarato che un profeta non riceve onore nella sua patria.	44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד
45 Quando però giunse in Galilea, i Galilei lo accolsero con gioia, poiché avevano visto tutto quello che aveva fatto a Gerusalemme durante la festa; anch'essi infatti erano andati alla festa.	45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג
46 Andò dunque di nuovo a Cana di Galilea, dove aveva cambiato l'acqua in vino. Vi era un funzionario del re, che aveva un figlio malato a Cafàrnao.	46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
47 Costui, udito che Gesù era venuto dalla Giudea in Galilea, si recò da lui e lo pregò di scendere a guarire suo figlio poiché stava per morire.	47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות
48 Gesù gli disse: "Se non vedete segni e prodigi, voi non credete".	48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
49 Ma il funzionario del re insistette: "Signore, scendi prima che il mio bambino muoia".	49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
50 Gesù gli risponde: "Va', tuo figlio vive". Quell'uomo credette alla parola che gli aveva detto Gesù e si mise in cammino.	50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
51 Proprio mentre scendeva, gli vennero incontro i servi a dirgli: "Tuo figlio vive!".	51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
52 S'informò poi a che ora avesse cominciato a star meglio. Gli dissero: "Ieri, un'ora dopo mezzogiorno la febbre lo ha lasciato".	52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת
53 Il padre riconobbe che proprio in quell'ora Gesù gli aveva detto: "Tuo figlio vive" e credette lui con tutta la sua famiglia.	53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
54 Questo fu il secondo miracolo che Gesù fece tornando dalla Giudea in Galilea.	54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל