Cantico 2

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Io sono un narciso di Saron, un giglio delle valli.	1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Come un giglio fra i cardi, così la mia amata tra le fanciulle.	2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Come un melo tra gli alberi del bosco, il mio diletto fra i giovani. Alla sua ombra, cui anelavo, mi siedo e dolce è il suo frutto al mio palato.	3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Mi ha introdotto nella cella del vino e il suo vessillo su di me è amore.	4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Sostenetemi con focacce d'uva passa, rinfrancatemi con pomi, perché io sono malata d'amore.	5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 La sua sinistra è sotto il mio capo e la sua destra mi abbraccia.	6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Io vi scongiuro, figlie di Gerusalemme, per le gazzelle o per le cerve dei campi: non destate, non scuotete dal sonno l'amata, finché essa non lo voglia.	7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Una voce! Il mio diletto! Eccolo, viene saltando per i monti, balzando per le colline.	8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 Somiglia il mio diletto a un capriolo o ad un cerbiatto. Eccolo, egli sta dietro il nostro muro; guarda dalla finestra, spia attraverso le inferriate.	9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Ora parla il mio diletto e mi dice: "Alzati, amica mia, mia bella, e vieni!	10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Perché, ecco, l'inverno è passato, è cessata la pioggia, se n'è andata;	11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 i fiori sono apparsi nei campi, il tempo del canto è tornato e la voce della tortora ancora si fa sentire nella nostra campagna.	12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Il fico ha messo fuori i primi frutti e le viti fiorite spandono fragranza. Alzati, amica mia, mia bella, e vieni!	13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 O mia colomba, che stai nelle fenditure della roccia, nei nascondigli dei dirupi, mostrami il tuo viso, fammi sentire la tua voce, perché la tua voce è soave, il tuo viso è leggiadro".	14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Prendeteci le volpi, le volpi piccoline che guastano le vigne, perché le nostre vigne sono in fiore.	15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Il mio diletto è per me e io per lui. Egli pascola il gregge fra i figli.	16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Prima che spiri la brezza del giorno e si allunghino le ombre, ritorna, o mio diletto, somigliante alla gazzella o al cerbiatto, sopra i monti degli aromi.	17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר