| 1 Ahora, en cambio, se burlan de mí | muchachos más jóvenes que yo, | a cuyos padres no habría permitido | estar entre los perros de mi rebaño. | 1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני |
| 2 La fuerza de sus brazos no les servía, | carentes como estaban de vigor. | 2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח |
| 3 Consumidos por el hambre y la miseria, | andaban royendo por la estepa, | de noche, en desolada soledad. | 3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה |
| 4 Recogían armuelle entre las matas, | se alimentaban de raíces de retama. | 4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם |
| 5 Expulsados de la vida en sociedad, | ahuyentados lo mismo que ladrones, | 5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב |
| 6 vivían en taludes de barrancas, | en grutas y grietas de la roca. | 6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים |
| 7 Lanzaban aullidos en la maleza, | apretujados debajo de espinos, | 7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו |
| 8 ¡gente canalla y sin nombre, | arrojada a golpes del país! | 8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ |
| 9 Pero ahora me sacan coplas, | soy el tema de sus burlas; | 9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה |
| 10 me aborrecen, me abandonan | y aun me escupen cuando paso. | 10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק |
| 11 Dios me ha debilitado y afligido, | por eso me humillan sin reparo. | 11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו |
| 12 A mi derecha se alza gente canalla | que hace que mis pasos vacilen, | que prepara la forma de exterminarme. | 12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם |
| 13 Deshacen mi sendero, | trabajan en mi ruina, | nadie los detiene. | 13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו |
| 14 Irrumpen por una amplia brecha; | erguido pido auxilio en la asamblea. | 14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו |
| 15 Se desatan contra mí los terrores, | se llevan como aire mi dignidad, | como nube se esfuma mi prestigio. | 15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי |
| 16 Entretanto mi vida se diluye: | me atenazan días de aflicción, | 16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני |
| 17 la noche me taladra los huesos, | pues no duerme el dolor que me roe. | 17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון |
| 18 Me agarra violento por la ropa, | me ahoga con el cuello de la túnica, | 18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני |
| 19 me arroja por tierra, en el fango, | confundido con el barro y la ceniza. | 19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר |
| 20 Te pido auxilio, y no respondes; | me presento ante ti, y no lo adviertes. | 20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי |
| 21 Te has convertido en mi verdugo | y me atacas con tu brazo musculoso. | 21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני |
| 22 Me levantas a lomos del viento, | sacudido a merced del huracán. | 22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה |
| 23 Ya sé que me devuelves a la muerte, | donde todos los vivos se dan cita. | 23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי |
| 24 ¿No tendí yo la mano al afligido | que me pedía ayuda en la desgracia? | 24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע |
| 25 ¿No lloré por el que vive en la penuria?, | ¿no mostré compasión por el pobre? | 25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון |
| 26 Esperaba la dicha, me vino el fracaso; | anhelaba la luz, llegó la oscuridad. | 26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל |
| 27 Me hierven las entrañas sin cesar, | enfrentado a días de aflicción. | 27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני |
| 28 Mi vida es sombría, sin sol; | pido auxilio, de pie, en la asamblea. | 28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע |
| 29 Me he vuelto hermano de chacales, | comparto la amistad con avestruces. | 29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה |
| 30 Mi piel ha quedado ennegrecida, | mis huesos arden por la fiebre. | 30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב |
| 31 Mi lira está afinada para el duelo, | mi flauta acompaña a plañideros. | 31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים |
