Juan 4

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Cuando Jesús se enteró de que había llegado a oídos de los fariseos que él hacía más discípulos y bautizaba más que Juan -	1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן
2 aunque no era Jesús mismo el que bautizaba, sino sus discípulos -,	2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
3 abandonó Judea y volvió a Galilea.	3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4 Tenía que pasar por Samaria.	4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון
5 Llega, pues, a una ciudad de Samaria llamada Sicar, cerca de la heredad que Jacob dio a su hijo José.	5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף
6 Allí estaba el pozo de Jacob. Jesús, como se había fatigado del camino, estaba sentado junto al pozo. Era alrededor de la hora sexta.	6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
7 Llega una mujer de Samaria a sacar agua. Jesús le dice: «Dame de beber».	7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
8 Pues sus discípulos se habían ido a la ciudad a comprar comida. Le dice a la mujer samaritana:	8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
9 «¿Cómo tú, siendo judío, me pides de beber a mí, que soy una mujer samaritana?» (Porque los judíos no se tratan con los samaritanos.)	9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
10 Jesús le respondió: «Si conocieras el don de Dios, y quién es el que te dice: “Dame de beber”, tú le habrías pedido a él, y él te habría dado agua viva».	10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
11 Le dice la mujer: «Señor, no tienes con qué sacarla, y el pozo es hondo; ¿de dónde, pues, tienes esa agua viva?	11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
12 ¿Es que tú eres más que nuestro padre Jacob, que nos dio el pozo, y de él bebieron él y sus hijos y sus ganados?»	12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
13 Jesús le respondió: «Todo el que beba de esta agua, volverá a tener sed;	13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
14 pero el que beba del agua que yo le dé, no tendrá sed jamás, sino que el agua que yo le dé se convertirá en él en fuente de agua que brota para vida eterna».	14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים
15 Le dice la mujer: «Señor, dame de esa agua, para que no tenga más sed y no tenga que venir aquí a sacarla».	15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
16 El le dice: «Vete, llama a tu marido y vuelve acá».	16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
17 Respondió la mujer: «No tengo marido». Jesús le dice: «Bien has dicho que no tienes marido,	17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
18 porque has tenido cinco maridos y el que ahora tienes no es marido tuyo; en eso has dicho la verdad».	18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
19 Le dice la mujer: «Señor, veo que eres un profeta.	19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
20 Nuestros padres adoraron en este monte y vosotros decís que en Jerusalén es el lugar donde se debe adorar».	20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
21 Jesús le dice: «Créeme, mujer, que llega la hora en que, ni en este monte, ni en Jerusalén adoraréis al Padre.	21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב
22 Vosotros adoráis lo que no conocéis; nosotros adoramos lo que conocemos, porque la salvación viene de los judíos.	22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
23 Pero llega la hora (ya estamos en ella) en que los adoradores verdaderos adorarán al Padre en espíritu y en verdad, porque así quiere el Padre que sean los que le adoren.	23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
24 Dios es espíritu, y los que adoran, deben adorar en espíritu y verdad».	24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
25 Le dice la mujer: «Sé que va a venir el Mesías, el llamado Cristo. Cuando venga, nos lo explicará todo».	25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל
26 Jesús le dice: «Yo soy, el que te está hablando».	26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
27 En esto llegaron sus discípulos y se sorprendían de que hablara con una mujer. Pero nadie le dijo: «¿Qué quieres?» o «¿Qué hablas con ella?»	27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה
28 La mujer, dejando su cántaro, corrió a la ciudad y dijo a la gente:	28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
29 «Venid a ver a un hombre que me ha dicho todo lo que he hecho. ¿No será el Cristo?»	29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח
30 Salieron de la ciudad e iban donde él.	30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
31 Entretanto, los discípulos le insistían diciendo: «Rabbí, come».	31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
32 Pero él les dijo: «Yo tengo para comer un alimento que vosotros no sabéis».	32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
33 Los discípulos se decían unos a otros: «¿Le habrá traído alguien de comer?»	33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
34 Les dice Jesús: «Mi alimento es hacer la voluntad del que me ha enviado y llevar a cabo su obra.	34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
35 ¿No decís vosotros: Cuatro meses más y llega la siega? Pues bien, yo os digo: Alzad vuestros ojos y ved los campos, que blanquean ya para la siega. Ya	35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
36 el segador recibe el salario, y recoge fruto para vida eterna, de modo que el sembrador se alegra igual que el segador.	36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
37 Porque en esto resulta verdadero el refrán de que uno es el sembrador y otro el segador:	37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר
38 yo os he enviado a segar donde vosotros no os habéis fatigado. Otros se fatigaron y vosotros os aprovecháis de su fatiga».	38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
39 Muchos samaritanos de aquella ciudad creyeron en él por las palabras de la mujer que atestiguaba: «Me ha dicho todo lo que he hecho».	39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
40 Cuando llegaron donde él los samaritanos, le rogaron que se quedara con ellos. Y se quedó allí dos días.	40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
41 Y fueron muchos más los que creyeron por sus palabras,	41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
42 y decían a la mujer: «Ya no creemos por tus palabras; que nosotros mismos hemos oído y sabemos que éste es verdaderamente el Salvador del mundo».	42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם
43 Pasados los dos días, partió de allí para Galilea.	43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
44 Pues Jesús mismo había afirmado que un profeta no goza de estima en su patria.	44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד
45 Cuando llegó, pues, a Galilea, los galileos le hicieron un buen recibimiento, porque habían visto todo lo que había hecho en Jerusalén durante la fiesta, pues también ellos habían ido a la fiesta.	45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג
46 Volvió, pues, a Caná de Galilea, donde había convertido el agua en vino. Había un funcionario real, cuyo hijo estaba enfermo en Cafarnaúm.	46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
47 Cuando se enteró de que Jesús había venido de Judea a Galilea, fue donde él y le rogaba que bajase a curar a su hijo, porque se iba a morir.	47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות
48 Entonces Jesús le dijo: «Si no veis señales y prodigios, no creéis».	48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
49 Le dice el funcionario: «Señor, baja antes que se muera mi hijo».	49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
50 Jesús le dice: «Vete, que tu hijo vive». Creyó el hombre en la palabra que Jesús le había dicho y se puso en camino.	50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
51 Cuando bajaba, le salieron al encuentro sus siervos, y le dijeron que su hijo vivía.	51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
52 El les preguntó entonces la hora en que se había sentido mejor. Ellos le dijeron: «Ayer a la hora séptima le dejó la fiebre».	52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת
53 El padre comprobó que era la misma hora en que le había dicho Jesús: «Tu hijo vive», y creyó él y toda su familia.	53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
54 Esta nueva señal, la segunda, la realizó Jesús cuando volvió de Judea a Galilea.	54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל