Lucas 14

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Y sucedió que, habiendo ido en sábado a casa de uno de los jefes de los fariseos para comer, ellos le estaban observando.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Había allí, delante de él, un hombre hidrópico.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Entonces preguntó Jesús a los legistas y a los fariseos: «¿Es lícito curar en sábado, o no?»	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Pero ellos se callaron. Entonces le tomó, le curó, y le despidió.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Y a ellos les dijo: «¿A quién de vosotros se le cae un hijo o un buey a un pozo en día de sábado y no lo saca al momento?»	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 Y no pudieron replicar a esto.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Notando cómo los invitados elegían los primeros puestos, les dijo una parábola:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 «Cuando seas convidado por alguien a una boda, no te pongas en el primer puesto, no sea que haya sido convidado por él otro más distinguido que tú,	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 y viniendo el que os convidó a ti y a él, te diga: “Deja el sitio a éste”, y entonces vayas a ocupar avergonzado el último puesto.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Al contrario, cuando seas convidado, vete a sentarte en el último puesto, de manera que, cuando venga el que te convidó, te diga: “Amigo, sube más arriba.” Y esto será un honor para ti delante de todos los que estén contigo a la mesa.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 Porque todo el que se ensalce, será humillado; y el que se humille, será ensalzado».	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Dijo también al que le había invitado: «Cuando des una comida o una cena, no llames a tus amigos, ni a tus hermanos, ni a tus parientes, ni a tus vecinos ricos; no sea que ellos te inviten a su vez, y tengas ya tu recompensa.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 Cuando des un banquete, llama a los pobres, a los lisiados, a los cojos, a los ciegos;	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 y serás dichoso, porque no te pueden corresponder, pues se te recompensará en la resurrección de los justos».	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 Habiendo oído esto, uno de los comensales le dijo: «¡Dichoso el que pueda comer en el Reino de Dios!»	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 El le respondió: «Un hombre dio una gran cena y convidó a muchos;	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 a la hora de la cena envió a su siervo a decir a los invitados: “Venid, que ya está todo preparado.”	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Pero todos a una empezaron a excusarse. El primero le dijo: “He comprado un campo y tengo que ir a verlo; te ruego me dispenses.”	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 Y otro dijo: “He comprado cinco yuntas de bueyes y voy a probarlas; te ruego me dispenses.”	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Otro dijo: “Me he casado, y por eso no puedo ir.”	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 «Regresó el siervo y se lo contó a su señor. Entonces, airado el dueño de la casa, dijo a su siervo: “Sal en seguida a las plazas y calles de la ciudad, y haz entrar aquí a los pobres y lisiados, y ciegos y cojos.”	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 Dijo el siervo: “Señor, se ha hecho lo que mandaste, y todavía hay sitio.”	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Dijo el señor al siervo: “Sal a los caminos y cercas, y obliga a entrar hasta que se llene mi casa.”	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Porque os digo que ninguno de aquellos invitados probará mi cena».	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Caminaba con él mucha gente, y volviéndose les dijo:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 «Si alguno viene donde mí y no odia a su padre, a su madre, a su mujer, a sus hijos, a sus hermanos, a sus hermanas y hasta su propia vida, no puede ser discípulo mío.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 El que no lleve su cruz y venga en pos de mí, no puede ser discípulo mío.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 «Porque ¿quién de vosotros, que quiere edificar una torre, no se sienta primero a calcular los gastos, y ver si tiene para acabarla?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 No sea que, habiendo puesto los cimientos y no pudiendo terminar, todos los que lo vean se pongan a burlarse de él, diciendo:	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 “Este comenzó a edificar y no pudo terminar.”	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 O ¿qué rey, que sale a enfrentarse contra otro rey, no se sienta antes y delibera si con 10.000 puede salir al paso del que viene contra él con 20.000?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Y si no, cuando está todavía lejos, envía una embajada para pedir condiciones de paz.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Pues, de igual manera, cualquiera de vosotros que no renuncie a todos sus bienes, no puede ser discípulo mío.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 «Buena es la sal; mas si también la sal se desvirtúa, ¿con qué se la sazonará?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 No es útil ni para la tierra ni para el estercolero; la tiran afuera. El que tenga oídos para oír, que oiga».	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע