Ecclesiastes/Qohelet 1

New Jerusalem Bible	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Composition of Qoheleth son of David, king in Jerusalem.	¹ דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן־דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם
² Sheer futility, Qoheleth says. Sheer futility: everything is futile!	² הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל
³ What profit can we show for al our toil, toiling under the sun?	³ מַה־יִּתְרֹון לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלֹו שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
⁴ A generation goes, a generation comes, yet the earth stands firm for ever.	⁴ דֹּור הֹלֵךְ וְדֹור בָּא וְהָאָרֶץ לְעֹולָם עֹמָדֶת
⁵ The sun rises, the sun sets; then to its place it speeds and there it rises.	⁵ וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל־מְקֹומֹו שֹׁואֵף זֹורֵחַ הוּא שָׁם
⁶ Southward goes the wind, then turns to the north; it turns and turns again; then back to its circling goesthe wind.	⁶ הֹולֵךְ אֶל־דָּרֹום וְסֹובֵב אֶל־צָפֹון סֹובֵב ׀ סֹבֵב הֹולֵךְ הָרוּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ
⁷ Into the sea go al the rivers, and yet the sea is never fil ed, and stil to their goal the rivers go.	⁷ כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל־מְקֹום שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת
⁸ Al things are wearisome. No one can say that eyes have not had enough of seeing, ears their fil ofhearing.	⁸ כָּל־הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאֹות וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ
⁹ What was, wil be again, what has been done, wil be done again, and there is nothing new under thesun!	⁹ מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
¹⁰ Take anything which people acclaim as being new: it existed in the centuries preceding us.	¹⁰ יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ
¹¹ No memory remains of the past, and so it wil be for the centuries to come -- they will not beremembered by their successors.	¹¹ אֵין זִכְרֹון לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרֹון עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה׃ פ
¹² I, Qoheleth, have reigned over Israel in Jerusalem.	¹² אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם
¹³ Wisely I have applied myself to investigation and exploration of everything that happens under heaven.What a wearisome task God has given humanity to keep us busy!	¹³ וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי לִדְרֹושׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא ׀ עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנֹות בֹּו
¹⁴ I have seen everything that is done under the sun: how futile it al is, mere chasing after the wind!	¹⁴ רָאִיתִי אֶת־כָּל־הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
¹⁵ What is twisted cannot be straightened, what is not there cannot be counted.	¹⁵ מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרֹון לֹא־יוּכַל לְהִמָּנֹות
¹⁶ I thought to myself: I have acquired a greater stock of wisdom than anyone before me in Jerusalem. Imyself have mastered every kind of wisdom and science.	¹⁶ דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם־לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהֹוסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל־אֲשֶׁר־הָיָה לְפָנַי עַל־יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת
¹⁷ I have applied myself to understanding philosophy and science, stupidity and fol y, and I now realisethat all this too is chasing after the wind.	¹⁷ וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הֹולֵלֹות וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם־זֶה הוּא רַעְיֹון רוּחַ
¹⁸ Much wisdom, much grief; the more knowledge, the more sorrow.	¹⁸ כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס וְיֹוסִיף דַּעַת יֹוסִיף מַכְאֹוב