Marcus 3

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ Et introivit iterum in synagogam : et erat ibi homo habens manum aridam.	¹ וַיָּשָׁב וַיָּבוֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וְשָׁם־אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה
² Et observabant eum, si sabbatis curaret, ut accusarent illum.	² וַיִּתְבּוֹנְנוּ בוֹ אִם־יִרְפָּאֵהוּ בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה
³ Et ait homini habenti manum aridam : Surge in medium.	³ וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם עֲמֹד בַּתָּוֶךְ
⁴ Et dicit eis : Licet sabbatis benefacere, an male ? animam salvam facere, an perdere ? At illi tacebant.	⁴ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲנָכוֹן בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְאַבְּדָהּ וַיַּחֲרִישׁוּ
⁵ Et circumspiciens eos cum ira, contristatus super cæcitate cordis eorum, dicit homini : Extende manum tuam. Et extendit, et restituta est manus illi.	⁵ וַיַּבֵּט אֲלֵיהֶם סָבִיב בְּחֵמָה וַיִּתְעַצֵּב עַל־טִמְטוּם לְבָבָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט יָדוֹ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת
⁶ Exeuntes autem pharisæi, statim cum Herodianis consilium faciebant adversus eum quomodo eum perderent.	⁶ וְהַפְּרוּשִׁים יָצְאוּ מְהֵרָה וַיִּתְיָעֲצוּ עָלָיו עִם־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לְאַבְּדוֹ
⁷ Jesus autem cum discipulis suis secessit ad mare : et multa turba a Galilæa et Judæa secuta est eum,	⁷ וְיֵשׁוּעַ סָר מִשָּׁם עִם־תַּלְמִידָיו אֶל־יַד הַיָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב מִן־הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה
⁸ et ab Jerosolymis, et ab Idumæa, et trans Jordanem : et qui circa Tyrum et Sidonem multitudo magna, audientes quæ faciebat, venerunt ad eum.	⁸ וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵאֱדוֹם וּמֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּמִסְּבִיבוֹת צוֹר וְצִידוֹן הָמוֹן רָב אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו
⁹ Et dicit discipulis suis ut navicula sibi deserviret propter turbam, ne comprimerent eum :	⁹ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו כִּי יָכִינוּ לוֹ אֳנִיָּה קְטַנָּה מִפְּנֵי הָעָם לְמַעַן לֹא יִלְחָצוּהוּ
¹⁰ multos enim sanabat, ita ut irruerent in eum ut illum tangerent, quotquot habebant plagas.	¹⁰ כִּי רָפָא לְרַבִּים עַד כִּי־הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כָּל־הַמְנֻגָּעִים לִנְגֹּעַ בּוֹ
¹¹ Et spiritus immundi, cum illum videbant, procidebant ei : et clamabant, dicentes :	¹¹ וְהָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת כִּרְאֹתָן אוֹתוֹ נָפְלוּ לְפָנָיו וַתִּצְעַקְנָה לֵאמֹר אַתָּה הוּא בֶּן־אֱלֹהִים
¹² Tu es Filius Dei. Et vehementer comminabatur eis ne manifestarent illum.	¹² וַיִּגְעַר בָּהֶן מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־תְגַלֶּינָה אוֹתוֹ
¹³ Et ascendens in montem vocavit ad se quos voluit ipse : et venerunt ad eum.	¹³ וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיִּקְרָא אֶל־אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ בָּם וַיָּבֹאוּ אֵלָיו
¹⁴ Et fecit ut essent duodecim cum illo : et ut mitteret eos prædicare.	¹⁴ וַיָּשֶׂם שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ לְמַעַן יִהְיוּ אִתּוֹ וּלְמַעַן יְשַׁלְּחֵם לִקְרֹא הַבְּשׂוֹרָה
¹⁵ Et dedit illis potestatem curandi infirmitates et ejiciendi dæmonia.	¹⁵ וְהָיָה לָהֶם הַשָּׁלְטָן לִרְפֹּא אֶת־הַתַּחֲלֻאִים וּלְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים
¹⁶ Et imposuit Simoni nomen Petrus :	¹⁶ וַיַּפְקֵד אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיְכַנֶּה אֶת־שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם פֶּטְרוֹס
¹⁷ et Jacobum Zebedæi, et Joannem fratrem Jacobi, et imposuit eis nomina Boanerges, quod est, Filii tonitrui :	¹⁷ וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֵת יוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב וַיְכַנֶּה אֹתָם בְּשֵׁם בְּנֵי־רְגוֹשׁ הוּא בְּנֵי־רָעַם
¹⁸ et Andream, et Philippum, et Bartholomæum, et Matthæum, et Thomam, et Jacobum Alphæi, et Thaddæum, et Simonem Cananæum,	¹⁸ וְאֵת אַנְדְּרַי וְאֵת פִילִפּוֹס וְאֵת בַּר־תַּלְמַי וְאֵת מַתַּי וְאֶת־תּוֹמָא וְאֶת־יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְאֶת־תַּדַּי וְאֵת שִׁמְעוֹן הַקַּנָּי
¹⁹ et Judam Iscariotem, qui et tradidit illum.	¹⁹ וְאֶת־יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר גַּם־מְסָרוֹ
²⁰ Et veniunt ad domum : et convenit iterum turba, ita ut non possent neque panem manducare.	²⁰ וַיָּבֹאוּ הַבָּיְתָה וַיָּשָׁב הֲמוֹן הָעָם לְהִתְאַסֵּף עַד כִּי־לֹא יָכְלוּ אַף לֶאֱכָל־לָחֶם
²¹ Et cum audissent sui, exierunt tenere eum : dicebant enim : Quoniam in furorem versus est.	²¹ וַיִּשְׁמְעוּ קְרוֹבָיו וַיֵּצְאוּ לְהַחֲזִיק בּוֹ כִּי אָמְרוּ יָצָא מִדַּעְתּוֹ
²² Et scribæ, qui ab Jerosolymis descenderant, dicebant : Quoniam Beelzebub habet, et quia in principe dæmoniorum ejicit dæmonia.	²² וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ כִּי בַעַל־זְבוּב נִכְנַס בּוֹ וְעַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים
²³ Et convocatis eis in parabolis dicebat illis : Quomodo potest Satanas Satanam ejicere ?	²³ וַיִּקְרָא אוֹתָם אֵלָיו וַיְדַבֵּר לָהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ הַשָּׂטָן
²⁴ Et si regnum in se dividatur, non potest regnum illud stare.	²⁴ וְאִם־נֶחְלְקָה מַמְלָכָה עַל־עַצְמָהּ לֹא־תוּכַל לַעֲמֹד הַמַּמְלָכָה הַהִיא
²⁵ Et si domus super semetipsam dispertiatur, non potest domus illa stare.	²⁵ וּבַיִת אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא
²⁶ Et si Satanas consurrexerit in semetipsum, dispertitus est, et non poterit stare, sed finem habet.	²⁶ וְאִם־הַשָּׂטָן יִתְקוֹמֵם אֶל־עַצְמוֹ וְנֶחֱלַק לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד כִּי־בָא קִצּוֹ
²⁷ Nemo potest vasa fortis ingressus in domum diripere, nisi prius fortem alliget, et tunc domum ejus diripiet.	²⁷ אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָכֹל לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ
²⁸ Amen dico vobis, quoniam omnia dimittentur filiis hominum peccata, et blasphemiæ quibus blasphemaverint :	²⁸ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי כָל־הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם וְכָל־הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדֵּפוּ
²⁹ qui autem blasphemaverit in Spiritum Sanctum, non habebit remissionem in æternum, sed reus erit æterni delicti.	²⁹ אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין־לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי־יֶאְשָׁם בַּעֲוֺנוֹ לָנֶצַח
³⁰ Quoniam dicebant : Spiritum immundum habet.	³⁰ כִּי־הֵמָּה אָמְרוּ רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ
³¹ Et veniunt mater ejus et fratres : et foris stantes miserunt ad eum vocantes eum,	³¹ וַיָּבֹאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וַיַּעַמְדוּ מִחוּץ לַבָּיִת וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו לִקְרֹא לוֹ
³² et sedebat circa eum turba : et dicunt ei : Ecce mater tua et fratres tui foris quærunt te.	³² וַהֲמוֹן הָעָם יָשְׁבוּ סְבִיבָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ בַּחוּץ מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ
³³ Et respondens eis, ait : Quæ est mater mea et fratres mei ?	³³ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הֵם אִמִּי וְאֶחָי
³⁴ Et circumspiciens eos, qui in circuitu ejus sedebant, ait : Ecce mater mea et fratres mei.	³⁴ וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־הַיּשְׁבִים סְבִיבָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי
³⁵ Qui enim fecerit voluntatem Dei, hic frater meus, et soror mea, et mater est.	³⁵ כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati