Samuelis I 5

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Philisthim autem tulerunt arcam Dei et asportaverunt eam a Abenezer in Azotum.	1 וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדֹּודָה
2 Tulerunt Philisthim arcam Dei et intulerunt eam in templum Dagon et statuerunt eam iuxta Dagon.	2 וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתֹו בֵּית דָּגֹון וַיַּצִּיגוּ אֹתֹו אֵצֶל דָּגֹון
3 Cumque surrexissent Azotii altera die, ecce Dagon iacebat pronus in terram ante arcam Domini; et tulerunt Dagon et restituerunt eum in loco suo.	3 וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדֹּודִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגֹון וַיָּשִׁבוּ אֹתֹו לִמְקֹומֹו
4 Rursumque mane die altera consurgentes invenerunt Dagon iacentem super faciem suam in terram coram arca Domini; caput autem Dagon et duae palmae manuum eius abscisae erant super limen:	4 וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגֹון נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגֹון וּשְׁתֵּי ׀ כַּפֹּות יָדָיו כְּרֻתֹות אֶל־הַמִּפְתָּן רַק דָּגֹון נִשְׁאַר עָלָיו
5 porro Dagon truncus solus remanserat in loco suo. Propter hanc causam non calcant sacerdotes Dagon et omnes, qui ingrediuntur templum eius, super limen Dagon in Azoto usque in hodiernum diem.	5 עַל־כֵּן לֹא־יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגֹון וְכָל־הַבָּאִים בֵּית־דָּגֹון עַל־מִפְתַּן דָּגֹון בְּאַשְׁדֹּוד עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
6 Aggravata est autem manus Domini super Azotios, et demolitus est eos et percussit eos tumoribus, Azotum et fines eius.	6 וַתִּכְבַּד יַד־יְהוָה אֶל־הָאַשְׁדֹּודִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) אֶת־אַשְׁדֹּוד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ
7 Videntes autem viri Azotii huiuscemodi plagam dixerunt: “ Non maneat arca Dei Israel apud nos, quoniam dura est manus eius super nos et super Dagon deum nostrum ”.	7 וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי־אַשְׁדֹּוד כִּי־כֵן וְאָמְרוּ לֹא־יֵשֵׁב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי־קָשְׁתָה יָדֹו עָלֵינוּ וְעַל דָּגֹון אֱלֹהֵינוּ
8 Et mittentes congregaverunt omnes principes Philisthinorum ad se et dixerunt: “ Quid faciemus de arca Dei Israel? ”. Responderuntque: “ In Geth circumducatur arca Dei Israel ”. Et circumduxerunt arcam Dei Israel.	8 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
9 Postquam autem circumduxerunt eam, facta est manus Domini super civitatem, pavor magnus nimis; et percussit viros urbis a parvo usque ad maiorem, et eruperunt eis tumores.	9 וַיְהִי אַחֲרֵי ׀ הֵסַבּוּ אֹתֹו וַתְּהִי יַד־יְהוָה ׀ בָּעִיר מְהוּמָה גְּדֹולָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם [עֳפָלִים כ] (טְחֹרִים׃ ק)
10 Miserunt ergo arcam Dei in Accaron. Cumque venisset arca Dei in Accaron, exclamaverunt Accaronitae dicentes: “ Adduxerunt ad nos arcam Dei Israel, ut interficiat nos et populum nostrum! ”.	10 וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיְהִי כְּבֹוא אֲרֹון הָאֱלֹהִים עֶקְרֹון וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת־עַמִּי
11 Miserunt itaque et congregaverunt omnes principes Philisthinorum et dixerunt: “ Dimittite arcam Dei Israel, et revertatur in locum suum et non interficiat nos cum populo nostro ”.	11 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמֹו וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם
12 Fiebat enim pavor mortis in tota civitate, et gravissima valde manus Dei. Viri quoque, qui mortui non fuerant, percutiebantur tumoribus, et ascendebat ululatus civitatis in caelum.	12 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ הֻכּוּ [בָּעֳפָלִים כ] (בַּטְּחֹרִים ק) וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם