Esdra 9

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Postquam autem haec completa sunt, accesserunt ad me princi pes dicentes:“ Non est separatus populus Israel, sacerdotes et Levitae a populis terrarumet abominationibus eorum, Chananaei videlicet et Hetthaei et Pherezaei etIebusaei et Ammonitarum et Moabitarum et Aegyptiorum et Amorraeorum.	1 וּכְכַלֹּות אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא־נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצֹות כְּתֹועֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי
2 Tuleruntenim de filiabus eorum sibi et filiis suis et commiscuerunt semen sanctum cumpopulis terrarum; manus etiam principum et magistratuum fuit in transgressionehac prima ”.	2 כִּי־נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצֹות וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשֹׁונָה׃ ס
3 Cumque audissem sermonem istum, scidi vestimentum meum etpallium et evelli capillos capitis mei et barbae et sedi maerens.	3 וּכְשָׁמְעִי אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת־בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשֹׁומֵם
4 Conveneruntautem ad me omnes, qui timebant verba Dei Israel pro transgressione eorum, quide captivitate venerant; et ego sedebam tristis usque ad sacrificiumvespertinum.	4 וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגֹּולָה וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשֹׁומֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב
5 Et in sacrificio vespertino surrexi de afflictione mea et, scisso vestimentoet pallio, curvavi genua mea et expandi manus meas ad Dominum Deum meum.	5 וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי וָאֶכְרְעָה עַל־בִּרְכַּי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל־יְהוָה אֱלֹהָי
6 Et dixi: “ Deus meus, confundor et erubesco levare faciem meam ad te,quoniam iniquitates nostrae multiplicatae sunt super caput nostrum, et delictanostra creverunt usque ad caelum	6 וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם
7 a diebus patrum nostrorum. Peccavimusgraviter usque ad diem hanc, et propter iniquitates nostras traditi sumus, ipsiet reges nostri et sacerdotes nostri, in manum regum terrarum et in gladium etin captivitatem et in rapinam et in confusionem vultus sicut et die hac.	7 מִימֵי אֲבֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּאַשְׁמָה גְדֹלָה עַד הַיֹּום הַזֶּה וּבַעֲוֹנֹתֵינוּ נִתַּנּוּ אֲנַחְנוּ מְלָכֵינוּ כֹהֲנֵינוּ בְּיַד ׀ מַלְכֵי הָאֲרָצֹות בַּחֶרֶב בַּשְּׁבִי וּבַבִּזָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים כְּהַיֹּום הַזֶּה
8 Etnunc ad momentum invenimus gratiam apud Dominum Deum nostrum, ut servaret nobisreliquias et figeret nobis tentorium in loco sancto eius et illuminaret oculosnostros Deus noster et daret nobis solacium modicum in servitute nostra.	8 וְעַתָּה כִּמְעַט־רֶגַע הָיְתָה תְחִנָּה מֵאֵת ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְהַשְׁאִיר לָנוּ פְּלֵיטָה וְלָתֶת־לָנוּ יָתֵד בִּמְקֹום קָדְשֹׁו לְהָאִיר עֵינֵינוּ אֱלֹהֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ מִחְיָה מְעַט בְּעַבְדֻתֵנוּ
9 Quiaservi sumus, et in servitute nostra non dereliquit nos Deus noster, sedinclinavit super nos misericordiam regum Persarum, ut darent nobis solacium, eterigeretur domus Dei nostri, et instaurarentur ruinae eius, et dedit nobisrefugium in Iuda et Ierusalem.	9 כִּי־עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט־עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת־לָנוּ מִחְיָה לְרֹומֵם אֶת־בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת־חָרְבֹתָיו וְלָתֶת־לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם׃ ס
10 Et nunc quid dicemus, Deus noster, post haec? Dereliquimus mandata tua,	10 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר אֱלֹהֵינוּ אַחֲרֵי־זֹאת כִּי עָזַבְנוּ מִצְוֹתֶיךָ
11 quae praecepisti in manu servorum tuorum prophetarum dicens: “Terra, ad quamvos ingredimini, ut possideatis eam, terra immunda est, iuxta immunditiampopulorum terrarum et abominationem eorum, qui repleverunt eam a fine usque adfinem coinquinatione sua.	11 אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצֹות בְּתֹועֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל־פֶּה בְּטֻמְאָתָם
12 Nunc ergo filias vestras ne detis filiis eorum etfilias eorum ne accipiatis filiis vestris et non quaeratis pacem eorum etprosperitatem eorum usque in aeternum, ut confortemini et comedatis, quae bonasunt terrae, et heredes habeatis filios vestros usque in saeculum”.	12 וְעַתָּה בְּנֹותֵיכֶם אַל־תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל־תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא־תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטֹובָתָם עַד־עֹולָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת־טוּב הָאָרֶץ וְהֹורַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד־עֹולָם
13 Et post omnia, quae venerunt super nos in operibus nostris pessimis et indelicto nostro magno, quia tu, Deus noster, non iudicasti secundum iniquitatesnostras et dedisti nobis salutem, sicut est hodie,	13 וְאַחֲרֵי כָּל־הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי ׀ אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּ לְמַטָּה מֵעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹאת
14 numquid amplius irritafaciemus mandata tua et matrimonia iungemus cum populis abominationum istarum?Numquid iratus es nobis usque ad consummationem, ut non essent reliquiae etsalus?	14 הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבֹות הָאֵלֶּה הֲלֹוא תֶאֱנַף־בָּנוּ עַד־כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה׃ פ
15 Domine, Deus Israel, tua clementia superstites sumus sicut die hac!Ecce coram te sumus in delicto nostro; non enim stari potest coram te propterhoc ”.	15 יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּי־נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיֹּום הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמֹוד לְפָנֶיךָ עַל־זֹאת׃ פ