Livre de Job 29

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job continua de s'exprimer en sentences et dit:	1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 Qui me fera revivre les mois d'antan, ces jours où Dieu veillait sur moi,	2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני
3 où sa lampe brillait sur ma tête et sa lumière me guidait dans les ténèbres!	3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 Puissé-je revoir les jours de mon automne, quand Dieu protégeait ma tente,	4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 que Shaddaï demeurait avec moi et que mes garçons m'entouraient;	5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 quand mes pieds baignaient dans le laitage, et du rocher coulaient des ruisseaux d'huile!	6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן
7 Si je sortais vers la porte de la ville, si j'installais mon siège sur la place,	7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי
8 à ma vue, les jeunes gens se retiraient, les vieillards se mettaient debout.	8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 Les notables arrêtaient leurs discours et mettaient la main sur leur bouche.	9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 La voix des chefs s'étouffait et leur langue se collait au palais.	10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 A m'entendre, on me félicitait, à me voir, on me rendait témoignage.	11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 Car je délivrais le pauvre en détresse et l'orphelin privé d'appui.	12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו
13 La bénédiction du mourant se posait sur moi et je rendais la joie au coeur de la veuve.	13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 J'avais revêtu la justice comme un vêtement, j'avais le droit pour manteau et turban.	14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 J'étais les yeux de l'aveugle, les pieds du boiteux.	15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 C'était moi le père des pauvres; la cause d'un inconnu, je l'examinais.	16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו
17 Je brisais les crocs de l'homme inique, d'entre ses dents j'arrachais sa proie.	17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 Et je disais: "Je mourrai dans ma fierté, après des jours nombreux comme le sable.	18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 Mes racines ont accès à l'eau, la rosée se dépose la nuit sur mon feuillage.	19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי
20 Ma gloire sera toujours nouvelle et dans ma main mon arc reprendra force.	20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 Ils m'écoutaient, dans l'attente, silencieux pour entendre mon avis.	21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 Quand j'avais parlé, nul ne répliquait, et sur eux, goutte à goutte, tombaient mes paroles.	22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 Ils m'attendaient comme la pluie, leur bouche s'ouvrait comme pour l'ondée tardive.	23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 Si je leur souriais, ils n'osaient y croire, ils recueillaient sur mon visage tout signe de faveur.	24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 Je leur indiquais la route en siégeant à leur tête, tel un roi installé parmi ses troupes, et je les menaispartout à mon gré.	25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם