Juan 2

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Tres días después se celebraba una boda en Caná de Galilea y estaba allí la madre de Jesús.	1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם
2 Fue invitado también a la boda Jesús con sus discípulos.	2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה
3 Y, como faltara vino, porque se había acabado el vino de la boda, le dice a Jesús su madre: «No tienen vino».	3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם
4 Jesús le responde: «¿Qué tengo yo contigo, mujer? Todavía no ha llegado mi hora».	4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה
5 Dice su madre a los sirvientes: «Haced lo que él os diga».	5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו
6 Había allí seis tinajas de piedra, puestas para las purificaciones de los judíos, de dos o tres medidas cada una.	6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד
7 Les dice Jesús: «Llenad las tinajas de agua». Y las llenaron hasta arriba.	7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה
8 «Sacadlo ahora, les dice, y llevadlo al maestresala». Ellos lo llevaron.	8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו
9 Cuando el maestresala probó el agua convertida en vino, como ignoraba de dónde era (los sirvientes, los que habían sacado el agua, sí que lo sabían), llama el maestresala al novio	9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן
10 y le dice: «Todos sirven primero el vino bueno y cuando ya están bebidos, el inferior. Pero tú has guardado el vino bueno hasta ahora».	10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה
11 Así, en Caná de Galilea, dio Jesús comienzo a sus señales. Y manifestó su gloria, y creyeron en él sus discípulos.	11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו
12 Después bajó a Cafarnaúm con su madre y sus hermanos y sus discípulos, pero no se quedaron allí muchos días.	12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם
13 Se acercaba la Pascua de los judíos y Jesús subió a Jerusalén.	13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים
14 Y encontró en el Templo a los vendedores de bueyes, ovejas y palomas, y a los cambistas en sus puestos.	14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם
15 Haciendo un látigo con cuerdas, echó a todos fuera del Templo, con las ovejas y los bueyes; desparramó el dinero de los cambistas y les volcó las mesas;	15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם
16 y dijo a los que vendían palomas: «Quitad esto de aquí. No hagáis de la Casa de mi Padre una casa de mercado».	16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר
17 Sus discípulos se acordaron de que estaba escrito: El celo por tu Casa me devorará.	17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני
18 Los judíos entonces le replicaron diciéndole: «Qué señal nos muestras para obrar así?»	18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה
19 Jesús les respondió: «Destruid este Santuario y en tres días lo levantaré».	19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו
20 Los judíos le contestaron: «Cuarenta y seis años se han tardado en construir este Santuario, ¿y tú lo vas a levantar en tres días?»	20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו
21 Pero él hablaba del Santuario de su cuerpo.	21 והוא דבר על היכל גויתו
22 Cuando resucitó, pues, de entre los muertos, se acordaron sus discípulos de que había dicho eso, y creyeron en la Escritura y en las palabras que había dicho Jesús.	22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע
23 Mientras estuvo en Jerusalén, por la fiesta de la Pascua, creyeron muchos en su nombre al ver las señales que realizaba.	23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה
24 Pero Jesús no se confiaba a ellos porque los conocía a todos	24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם
25 y no tenía necesidad de que se le diera testimonio acerca de los hombres, pues él conocía lo que hay en el hombre.	25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם