Mateo 13

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Aquel día, salió Jesús de casa y se sentó a orillas del mar.	1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים
2 Y se reunió tanta gente junto a él, que hubo de subir a sentarse en una barca, y toda la gente quedaba en la ribera.	2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים
3 Y les habló muchas cosas en parábolas. Decía: «Una vez salió un sembrador a sembrar.	3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע
4 Y al sembrar, unas semillas cayeron a lo largo del camino; vinieron las aves y se las comieron.	4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו
5 Otras cayeron en pedregal, donde no tenían mucha tierra, y brotaron enseguida por no tener hondura de tierra;	5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 pero en cuanto salió el sol se agostaron y, por no tener raíz, se secaron.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש
7 Otras cayeron entre abrojos; crecieron los abrojos y las ahogaron.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו
8 Otras cayeron en tierra buena y dieron fruto, una ciento, otra sesenta, otra treinta.	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
9 El que tenga oídos, que oiga».	9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 Y acercándose los discípulos le dijeron: «¿Por qué les hablas en parábolas?»	10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם
11 El les respondió: «Es que a vosotros se os ha dado el conocer los misterios del Reino de los Cielos, pero a ellos no.	11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן
12 Porque a quien tiene se le dará y le sobrará; pero a quien no tiene, aun lo que tiene se le quitará.	12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
13 Por eso les hablo en parábolas, porque viendo no ven, y oyendo no oyen ni entienden.	13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו
14 En ellos se cumple la profecía de Isaías: Oír, oiréis, pero no entenderéis, mirar, miraréis, pero no veréis.	14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
15 Porque se ha embotado el corazón de este pueblo, han hecho duros sus oídos, y sus ojos han cerrado; no sea que vean con sus ojos, con sus oídos oigan, con su corazón entiendan y se conviertan, y yo los sane.	15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו
16 «¡Pero dichosos vuestros ojos, porque ven, y vuestros oídos, porque oyen!	16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה
17 Pues os aseguro que muchos profetas y justos desearon ver lo que vosotros veis, pero no lo vieron, y oír lo que vosotros oís, pero no lo oyeron.	17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו
18 «Vosotros, pues, escuchad la parábola del sembrador.	18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע
19 Sucede a todo el que oye la Palabra del Reino y no la comprende, que viene el Maligno y arrebata lo sembrado en su corazón: éste es el que fue sembrado a lo largo del camino.	19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך
20 El que fue sembrado en pedregal, es el que oye la Palabra, y al punto la recibe con alegría;	20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה
21 pero no tiene raíz en sí mismo, sino que es inconstante y, cuando se presenta una tribulación o persecución por causa de la Palabra, sucumba enseguida.	21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל
22 El que fue sembrado entre los abrojos, es el que oye la Palabra, pero los preocupaciones del mundo y la seducción de las riquezas ahogan la Palabra, y queda sin fruto.	22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו
23 Pero el que fue sembrado en tierra buena, es el que oye la Palabra y la comprende: éste sí que da fruto y produce, uno ciento, otro sesenta, otro treinta».	23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
24 Otra parábola les propuso, diciendo: «El Reino de los Cielos es semejante a un hombre que sembró buena semilla en su campo.	24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו
25 Pero, mientras su gente dormía, vino su enemigo, sembró encima cizaña entre el trigo, y se fue.	25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו
26 Cuando brotó la hierba y produjo fruto, apareció entonces también la cizaña.	26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין
27 Los siervos del amo se acercaron a decirle: “Señor, ¿no sembraste semilla buena en tu campo? ¿Cómo es que tiene cizaña?”	27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין
28 El les contestó: “Algún enemigo ha hecho esto.” Dícenle los siervos: “¿Quieres, pues, que vayamos a recogerla?”	28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם
29 Díceles: “No, no sea que, al recoger la cizaña, arranquéis a la vez el trigo.	29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים
30 Dejad que ambos crezcan juntos hasta la siega. Y al tiempo de la siega, diré a los segadores: Recoged primero la cizaña y atadla en gavillas para quemarla, y el trigo recogedlo en mi granero.”»	30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי
31 Otra parábola les propuso: «El Reino de los Cielos es semejante a un grano de mostaza que tomó un hombre y lo sembró en su campo.	31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו
32 Es ciertamente más pequeña que cualquier semilla, pero cuando crece es mayor que las hortalizas, y se hace árbol, hasta el punto de que las aves del cielo vienen y anidan en sus ramas».	32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו
33 Les dijo otra parábola: «El Reino de los Cielos es semejante a la levadura que tomó una mujer y la metió en tres medidas de harina, hasta que fermentó todo».	33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו
34 Todo esto dijo Jesús en parábolas a la gente, y nada les hablaba sin parábolas,	34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם
35 para que se cumpliese el oráculo del profeta: Abriré en parábolas mi boca, publicaré lo que estaba oculto desde la creación del mundo.	35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
36 Entonces despidió a la multitud y se fue a casa. Y se le acercaron sus discípulos diciendo: «Explícanos la parábola de la cizaña del campo».	36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה
37 El respondió: «El que siembra la buena semilla es el Hijo del hombre;	37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם
38 el campo es el mundo; la buena semilla son los hijos del Reino; la cizaña son los hijos del Maligno;	38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה
39 el enemigo que la sembró es el Diablo; la siega es el fin del mundo, y los segadores son los ángeles.	39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים
40 De la misma manera, pues, que se recoge la cizaña y se la quema en el fuego, así será al fin del mundo.	40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה
41 El Hijo del hombre enviará a sus ángeles, que recogerán de su Reino todos los escándalos y a los obradores de iniquidad,	41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון
42 y los arrojarán en el horno de fuego; allí será el llanto y el rechinar de dientes.	42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
43 Entonces los justos brillarán como el sol en el Reino de su Padre. El que tenga oídos, que oiga.	43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
44 «El Reino de los Cielos es semejante a un tesoro escondido en un campo que, al encontrarlo un hombre, vuelve a esconderlo y, por la alegría que le da, va, vende todo lo que tiene y compra el campo aquel».	44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא
45 «También es semejante el Reino de los Cielos a un mercader que anda buscando perlas finas,	45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות
46 y que, al encontrar una perla de gran valor, va, vende todo lo que tiene y la compra.	46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה
47 «También es semejante el Reino de los Cielos a una red que se echa en el mar y recoge peces de todas clases;	47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה
48 y cuando está llena, la sacan a la orilla, se sientan, y recogen en cestos los buenos y tiran los malos.	48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה
49 Así sucederá al fin del mundo: saldrán los ángeles, separarán a los malos de entre los justos	49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים
50 y los echarán en el horno de fuego; allí será el llanto y el rechinar de dientes.	50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
51 «¿Habéis entendido todo esto?» Dícenle: «Sí».	51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו
52 Y él les dijo: «Así, todo escriba que se ha hecho discípulo del Reino de los Cielos es semejante al dueño de una casa que saca de sus arcas lo nuevo y lo viejo».	52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות
53 Y sucedió que, cuando acabó Jesús estas parábolas, partió de allí.	53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם
54 Viniendo a su patria, les enseñaba en su sinagoga, de tal manera que decían maravillados: «¿De dónde le viene a éste esa sabiduría y esos milagros?	54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות
55 ¿No es éste el hijo del carpintero? ¿No se llama su madre María, y sus hermanos Santiago, José, Simón y Judas?	55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה
56 Y sus hermanas, ¿no están todas entre nosotros? Entonces, ¿de dónde le viene todo esto?»	56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה
57 Y se escandalizaban a causa de él. Mas Jesús les dijo: «Un profeta sólo en su patria y en su casa carece de prestigio».	57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו
58 Y no hizo allí muchos milagros, a causa de su falta de fe.	58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם