Luke 20

NEW JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now it happened that one day while he was teaching the people in the Temple and proclaiming thegood news, the chief priests and the scribes came up, together with the elders,	1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
2 and spoke to him. 'Tel us,' they said, 'what authority have you for acting like this? Or who gives youthis authority?'	2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
3 In reply he said to them, 'And I will ask you a question, just one. Tel me:	3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
4 John's baptism: what was its origin, heavenly or human?'	4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם
5 And they debated this way among themselves, 'If we say heavenly, he will retort, "Why did you refuseto believe him?";	5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו
6 and if we say human, the whole people wil stone us, for they are convinced that John was a prophet.'	6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה
7 So their reply was that they did not know where it came from.	7 ויענו לא ידענו מאין
8 And Jesus said to them, 'Nor wil I tell you my authority for acting like this.'	8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
9 And he went on to tel the people this parable, 'A man planted a vineyard and leased it to tenants, andwent abroad for a long while.	9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
10 When the right time came, he sent a servant to the tenants to get his share of the produce of thevineyard. But the tenants thrashed him, and sent him away empty-handed.	10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
11 But he went on to send a second servant; they thrashed him too and treated him shamefully and senthim away empty-handed.	11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם
12 He still went on to send a third; they wounded this one too, and threw him out.	12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
13 Then the owner of the vineyard thought, "What am I to do? I wil send them my own beloved son.Perhaps they wil respect him."	13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו
14 But when the tenants saw him they put their heads together saying, "This is the heir, let us kil him sothat the inheritance wil be ours."	14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
15 So they threw him out of the vineyard and killed him. 'Now what wil the owner of the vineyard do tothem?	15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
16 He wil come and make an end of these tenants and give the vineyard to others.' Hearing this theysaid, 'God forbid!'	16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת
17 But he looked hard at them and said, 'Then what does this text in the scriptures mean: The stonewhich the builders rejected has become the cornerstone?	17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
18 Anyone who fal s on that stone will be dashed to pieces; anyone it fal s on wil be crushed.'	18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
19 And the scribes and the chief priests would have liked to lay hands on him that very moment,because they realised that this parable was aimed at them, but they were afraid of the people.	19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20 So they awaited their opportunity and sent agents to pose as upright men, and to catch him out insomething he might say and so enable them to hand him over to the jurisdiction and authority of the governor.	20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון
21 They put to him this question, 'Master, we know that you say and teach what is right; you favour noone, but teach the way of God in al honesty.	21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
22 Is it permissible for us to pay taxes to Caesar or not?'	22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
23 But he was aware of their cunning and said,	23 ויכר את נכליהם ויאמר להם
24 'Show me a denarius. Whose portrait and title are on it?' They said, 'Caesar's.'	24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר
25 He said to them, 'Well then, pay Caesar what belongs to Caesar -- and God what belongs to God.'	25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
26 They were unable to catch him out in anything he had to say in public; they were amazed at hisanswer and were silenced.	26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
27 Some Sadducees -- those who argue that there is no resurrection -- approached him and they putthis question to him,	27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר
28 'Master, Moses prescribed for us, if a man's married brother dies childless, the man must marry thewidow to raise up children for his brother.	28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
29 Wel then, there were seven brothers; the first, having married a wife, died childless.	29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים
30 The second	30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
31 and then the third married the widow. And the same with al seven, they died leaving no children.	31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
32 Finally the woman herself died.	32 ובאחרונה מתה גם האשה
33 Now, at the resurrection, whose wife will she be, since she had been married to all seven?'	33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה
34 Jesus replied, 'The children of this world take wives and husbands,	34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
35 but those who are judged worthy of a place in the other world and in the resurrection from the deaddo not marry	35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
36 because they can no longer die, for they are the same as the angels, and being children of theresurrection they are children of God.	36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
37 And Moses himself implies that the dead rise again, in the passage about the bush where he cal s theLord the God of Abraham, the God of Isaac and the God of Jacob.	37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
38 Now he is God, not of the dead, but of the living; for to him everyone is alive.'	38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
39 Some scribes then spoke up. They said, 'Wel put, Master.'	39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת
40 They did not dare to ask him any more questions.	40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר
41 He then said to them, 'How can people maintain that the Christ is son of David?	41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד
42 Why, David himself says in the Book of Psalms: The Lord declared to my Lord, take your seat at myright hand,	42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
43 til I have made your enemies your footstool.	43 עד אשית איביך הדם לרגליך
44 David here cal s him Lord; how then can he be his son?'	44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
45 While al the people were listening he said to the disciples,	45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
46 'Beware of the scribes who like to walk about in long robes and love to be greeted respectfully in themarket squares, to take the front seats in the synagogues and the places of honour at banquets,	46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
47 who devour the property of widows, and for show offer long prayers. The more severe will be thesentence they receive.'	47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו