Job 29

NEW JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 And Job continued his solemn discourse. He said:	1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 Wil no one bring back to me the months that have gone, and the days when God was my guardian,	2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני
3 when his lamp shone over my head, and his light was my guide in the darkness?	3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 Shal I ever see my days of harvest again when God protected my tent;	4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 when Shaddai stil dwelt with me, and my children were around me;	5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 when my feet were bathed in milk, and streams of oil poured from the rocks?	6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן
7 When I went out to the gate of the city, when I took my seat in the square,	7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי
8 as soon as I appeared, the young men stepped aside, and the old men rose to their feet.	8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 Men of note broke off their speeches, and put their hands over their mouths;	9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 the voices of rulers were silenced, and their tongues stayed stil in their mouths.	10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 On hearing me, people congratulated me, on seeing me, people deferred to me,	11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 because I freed the poor in distress and the orphan who had no helper.	12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו
13 The dying man's blessing rested on me and I gave the widow's heart cause to rejoice.	13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 Uprightness I wore as a garment, fair judgement was my cloak and my turban.	14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 I was eyes for the blind, and feet for the lame.	15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 Who but me was father of the poor? The stranger's case had a hearing from me.	16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו
17 I used to break the fangs of the wicked, and snatch their prey from their jaws.	17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 And I used to say, 'I shall die in honour, after days as numerous as the sand.	18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 My roots can reach the water, the dews of night settle on my leaves.	19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי
20 My glory wil be for ever new and the bow in my hand for ever strong.'	20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 They waited anxiously to hear me, and listened in silence to what I had to say.	21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 When I had finished, no one contradicted, my words dropping on them, one by one.	22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 They waited for me as though for rain, open-mouthed as though for a late shower.	23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 If I smiled at them, it was too good to be true, they watched my face for the least sign of favour.	24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 As their chief, I told them which course to take, like a king living among his troops, and I led themwherever I chose.	25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם