Jeremia 50

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Das Wort gegen Babel, das Land der Chaldäer, das der Herr durch den Propheten Jeremia gesprochen hat.	1 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא
2 Verkündet unter den Völkern und meldet, [errichtet ein Wegzeichen und meldet] verheimlicht nichts, sondern sagt: Erobert ist Babel, zuschanden ist Bel, zerschmettert Merodach [zuschanden sind seine Götterbilder, zerschmettert seine Götzen].	2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה
3 Denn ein Volk aus dem Norden rückt gegen Babel heran; das macht sein Land zur Wüste. Niemand mehr wohnt darin, Mensch und Vieh ergreifen die Flucht und laufen davon.	3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו
4 In jenen Tagen und zu jener Zeit - Spruch des Herrn - kommen die Söhne Israels gemeinsam mit den Söhnen Judas. Weinend gehen sie ihren Weg und suchen den Herrn, ihren Gott.	4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו
5 Nach Zion fragen sie, dorthin ist ihr Blick gerichtet. Sie kommen und verbünden sich mit dem Herrn zu einem ewigen, unvergesslichen Bund.	5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח
6 Eine verlorene Herde war mein Volk, ihre Hirten führten sie in die Irre, trieben sie ziellos in die Berge. Von Berg zu Hügel zogen sie weiter und vergaßen ihren Lagerplatz.	6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם
7 Wer auf sie stieß, fraß sie auf und ihre Feinde sagten: Wir begehen kein Unrecht; sie haben ja gegen den Herrn gesündigt, den Hort der Gerechtigkeit, die Hoffnung ihrer Väter.	7 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה
8 Flieht aus Babel und aus dem Land der Chaldäer! Zieht aus und seid wie Leitböcke, die der Herde vorangehen.	8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן
9 Denn seht, ich selbst stachle auf und führe gegen Babel eine Schar großer Völker vom Nordland her; sie greifen es an und von dort wird es erobert. Ihre Pfeile sind wie die eines siegreichen Helden, der nie zurückkehrt ohne Erfolg.	9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם
10 Plünderung trifft Chaldäa, alle, die es plündern, werden satt - Spruch des Herrn.	10 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה
11 Freut euch nur und jubelt, ihr, die ihr mein Erbteil geraubt habt. Ja, hüpft wie Kälber auf der Wiese und wiehert wie Hengste!	11 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים
12 Große Schmach trifft eure Mutter; sie, die euch geboren hat, muss sich schämen. Seht doch, das Letzte unter den Völkern: Wüste, Dürre und Steppe.	12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה
13 Durch den Zorn des Herrn bleibt Babel unbewohnt und wird völlig zur Wüste; jeder, der an Babel vorbeikommt, ist entsetzt und spottet über alle Schläge, die es erlitt.	13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה
14 Rüstet euch ringsum zum Kampf gegen Babel, all ihr Bogenschützen! Schießt und spart die Pfeile nicht! [Denn gegen den Herrn hat es gesündigt.]	14 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה
15 Schreit ihm von allen Seiten den Kampfruf entgegen! Es muss sich ergeben, seine Säulen fallen, seine Mauern werden niedergerissen. Ja, das ist die Rache des Herrn. Nehmt Rache an Babel! Was es selber getan hat, das tut jetzt an ihm!	15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה
16 Rottet in Babel den Sämann aus und den, der zur Erntezeit mäht. Vor dem rasenden Schwert wendet sich jeder zu seinem Volk, jeder flieht in sein Land.	16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו
17 Ein versprengtes Schaf war Israel, von Löwen gehetzt. Zuerst hat es der König von Assur gefressen, zuletzt hat ihm Nebukadnezzar, der König von Babel, die Knochen abgenagt.	17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל
18 Darum - so spricht der Herr der Heere, der Gott Israels: Fürwahr, ich rechne ab mit dem König von Babel und seinem Land, wie ich abgerechnet habe mit dem König von Assur.	18 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור
19 Israel aber bringe ich zurück auf seinen Weideplatz; es soll auf dem Karmel und im Baschan weiden, sich im Bergland Efraim und in Gilead sättigen.	19 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו
20 In jenen Tagen und zu jener Zeit - Spruch des Herrn - wird man nach der Schuld Israels suchen, doch sie ist nicht mehr vorhanden, nach den Sünden Judas, doch man findet sie nicht mehr. Denn ich verzeihe dem Rest, den ich übrig lasse.	20 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר
21 Zieh gegen Meratajim, zieh gegen das Land und gegen die Bewohner von Pekod! Erschlag sie und gib sie dem Untergang preis - Spruch des Herrn; tu genau, was ich dir befehle!	21 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך
22 Kriegslärm herrscht im Land und großer Zusammenbruch.	22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול
23 Wie wurde zerschlagen und zerschmettert der Hammer der ganzen Welt! Welch ein Bild des Entsetzens ist Babel geworden unter den Völkern!	23 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים
24 Du, Babel, hast dir selbst eine Falle gestellt und bist auch gefangen worden, ehe du es merktest. Du wurdest erwischt und gepackt; denn du hattest den Herrn herausgefordert.	24 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית
25 Der Herr hat seine Rüstkammer geöffnet und die Waffen seines Zornes hervorgeholt.Denn das ist ein Werk, das der Herr, der Gott der Heere, im Land der Chaldäer vollbringt.	25 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים
26 Kommt nach Babel vom Ende der Erde! Öffnet seine Speicher, werft alles auf einen Haufen zusammen, wie man Haufen von Korn aufschüttet. Dann gebt es dem Untergang preis; kein Rest soll ihm bleiben.	26 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית
27 Erschlagt all seine Jungstiere, hinunter mit ihnen zum Schlachten! Weh über sie; denn ihr Tag ist gekommen, die Zeit ihrer Bestrafung.	27 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם
28 Horcht! Entronnene Flüchtlinge aus dem Land Babel! Sie verkünden in Zion die Rache des Herrn, unseres Gottes, [die Rache für seinen Tempel].	28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו
29 Ruft Schützen auf gegen Babel, alle Bogenschützen! Belagert die Stadt ringsum, lasst keinen entrinnen! Vergeltet ihr nach ihrem Tun; alles, was sie selber getan hat, das tut auch an ihr! Denn gegen den Herrn hat sie frech gehandelt, gegen den Heiligen Israels.	29 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל
30 Darum fallen ihre jungen Männer auf den Plätzen, all ihre Krieger kommen um an jenem Tag - Spruch des Herrn.	30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה
31 Nun gehe ich gegen dich vor, du Freche - Spruch des Herrn, des Gottes der Heere. Denn dein Tag ist gekommen, die Zeit deiner Bestrafung.	31 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך
32 Die Freche strauchelt und fällt, niemand richtet sie auf. Ich lege Feuer an ihre Städte, das ringsum alles verzehrt.	32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו
33 So spricht der Herr der Heere: Unterdrückt sind die Söhne Israels zusammen mit den Söhnen Judas. Von allen, die sie in Gefangenschaft führten, werden sie festgehalten; man weigert sich, sie zu entlassen.	33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם
34 Doch ihr Erlöser ist stark, Herr der Heere ist sein Name. Er führt ihre Sache mit Kraft, um der Erde Ruhe zu schaffen, Unruhe aber Babels Bewohnern.	34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל
35 Das Schwert über die Chaldäer - Spruch des Herrn - und über die Bewohner von Babel, über seine Fürsten und seine Weisen!	35 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה
36 Das Schwert über die Wahrsager, sie werden zu Narren! Das Schwert über seine Helden, sie brechen zusammen!	36 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו
37 Das Schwert [über seine Rosse und Wagen und] über alles Völkergemisch in seinen Reihen, es wird zu Weibern! Das Schwert über seine Schätze, sie werden geraubt!	37 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו
38 Das Schwert über seine Wasser, sie vertrocknen! Denn es ist ein Land voll von Götzenbildern und durch die Schreckbilder werden sie toll.	38 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו
39 Darum werden Wüstenhunde und Hyänen dort hausen und Strauße werden sich dort niederlassen. Nie mehr soll es bewohnt sein, ewig nicht mehr besiedelt werden.	39 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור
40 Wie Gott einst Sodom und Gomorra und ihre Nachbarstädte zerstört hat - Spruch des Herrn -, so wird auch dort niemand wohnen, kein Mensch darin leben.	40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
41 Seht, ein Volk zieht von Norden heran, ein großes Volk und viele Könige brechen auf von den Grenzen der Erde.	41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ
42 Sie kommen mit Bogen und Sichelschwert; grausam sind sie und ohne Erbarmen.Ihr Lärm gleicht dem Brausen des Meeres und sie reiten auf Rossen, Krieger, zum Kampf gerüstet gegen dich, Tochter Babel.	42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל
43 Sobald der König von Babel von ihnen hört, da erschlaffen ihm die Hände; es packt ihn die Angst, das Zittern, wie eine Gebärende.	43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה
44 Wie ein Löwe, der heraufkommt aus dem Dickicht des Jordan zu den immer grünen Auen, so jage ich sie jählings davon und setze meinen Erwählten dort ein. Denn wer ist mir gleich, wer zieht mich zur Rechenschaft und wo ist der Hirt, der vor mir standhält?	44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני
45 Darum hört den Beschluss, den der Herr gegen Babel gefasst hat, und die Pläne, die er ersann gegen das Land der Chaldäer: Wegschleppen wird man die Hirtenknaben, ihr Weideplatz wird sich über sie entsetzen.	45 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה
46 Vom Ruf «Erobert ist Babel» erbebt die Erde, unter den Völkern hört man sein Schreien.	46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע