Livre de Job 16

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 J’ai entendu bien des choses de ce genre: vous êtes de tristes consolateurs!	2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
3 Ces paroles en l’air vont-elles bientôt finir? Quel besoin as-tu de discuter ainsi?	3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה
4 Moi aussi, je pourrais parler comme vous si vous étiez à ma place, et moi à la vôtre. Je pourrais vous accabler de discours, et hocher la tête d’un air entendu.	4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
5 J’en aurais des mots, pour vous réconforter! je ne m’arrêterais pas.	5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך
6 Mais si je parle, ma douleur ne se calme pas, et si je me tais, elle ne s’en va pas.	6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך
7 Car déjà la malveillance me pousse à bout, toute cette bande	7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי
8 s’empare de moi. Elle s’est levée pour témoigner contre moi, elle me répond par des calomnies.	8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
9 Dans leur colère ils me déchirent et me poursuivent, ils grincent des dents contre moi: mes adversaires me lancent des regards de haine.	9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי
10 Ils me narguent de haut et leurs insultes m’atteignent comme des gifles; ils m’enserrent à m’étouffer.	10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
11 Oui, Dieu m’a livré à des hommes injustes, il me jette aux mains des méchants.	11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני
12 Quand tout allait bien il m’a brisé, il m’a pris par la nuque et m’a mis en pièces. Il a fait de moi sa cible.	12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
13 De partout me viennent ses flèches, sans pitié, il me transperce les reins et ma bile se répand sur le sol.	13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי
14 Blessure après blessure, comme un guerrier il ne me lâche pas.	14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור
15 J’ai cousu un sac sur ma peau, j’ai plongé mon front dans la poussière.	15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
16 Mon visage est rougi par les larmes, le tour de mes yeux est tout noir.	16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות
17 Je n’ai pourtant pas commis de violence, et je priais d’un cœur pur.	17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה
18 Ô terre, ne cache pas mon sang, et que mon cri ne s’arrête pas en chemin!	18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי
19 Mais voici que j’ai un témoin dans les cieux, j’ai là-haut un défenseur.	19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים
20 Mon cri parle pour moi auprès de Dieu, tandis que mes larmes coulent devant lui.	20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני
21 Ah, si l’homme pouvait discuter avec Dieu, tout comme un être humain fait avec son prochain! …	21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו
22 Il me reste bien peu des années de ma vie, et je suis déjà sur le chemin sans retour.	22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך