Matthæum 15

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Tunc accesserunt ad eum ab Jerosolymis scribæ et pharisæi, dicentes :	¹ אָז בָּאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר מִירוּשָׁלָיִם
² Quare discipuli tui transgrediuntur traditionem seniorum ? non enim lavant manus suas cum panem manducant.	² וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ עֹבְרִים אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי אֵינָם רֹחֲצִים אֶת־יְדֵיהֶם בְּאָכְלָם לָחֶם
³ Ipse autem respondens ait illis : Quare et vos transgredimini mandatum Dei propter traditionem vestram ? Nam Deus dixit :	³ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ גַּם־אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם
⁴ Honora patrem, et matrem : et, Qui maledixerit patri, vel matri, morte moriatur.	⁴ כִּי אֱלֹהִים צִוָּה לֵאמֹר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת
⁵ Vos autem dicitis : Quicumque dixerit patri, vel matri : Munus, quodcumque est ex me, tibi proderit :	⁵ וְאַתֶּם אֹמְרִים הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ מִנְחָה לַיהוָֹה כֹּל מַה־שֶּׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִמֶּנִּי אֵין עָלָיו לְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ
⁶ et non honorificabit patrem suum, aut matrem suam : et irritum fecistis mandatum Dei propter traditionem vestram.	⁶ וַתָּפֵרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם
⁷ Hypocritæ, bene prophetavit de vobis Isaias, dicens :	⁷ חֲנֵפִים הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר
⁸ Populus hic labiis me honorat : cor autem eorum longe est a me.	⁸ הָעָם הַזֶּה נִגַּשׁ בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי
⁹ Sine causa autem colunt me, docentes doctrinas et mandata hominum.	⁹ וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים
¹⁰ Et convocatis ad se turbis, dixit eis : Audite, et intelligite.	¹⁰ וַיִּקְרָא אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ
¹¹ Non quod intrat in os, coinquinat hominem : sed quod procedit ex ore, hoc coinquinat hominem.	¹¹ לֹא הַבָּא אֶל־הַפֶּה יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם כִּי אִם־הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה הוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
¹² Tunc accedentes discipuli ejus, dixerunt ei : Scis quia pharisæi audito verbo hoc, scandalizati sunt ?	¹² וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נִכְשְׁלוּ־בוֹ
¹³ At ille respondens ait : Omnis plantatio, quam non plantavit Pater meus cælestis, eradicabitur.	¹³ וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּל־מַטָּע אֲשֶׁר לֹא נָטַע אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָקוֹר יֵעָקֵר
¹⁴ Sinite illos : cæci sunt, et duces cæcorum ; cæcus autem si cæco ducatum præstet, ambo in foveam cadunt.	¹⁴ הַנִּיחוּ אוֹתָם מְנַהֲלִים עִוְרִים הֵמָּה לַעִוְרִים וְכִי־יוֹלִיךְ עִוֵּר אֶת־הָעִוֵּר וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַבּוֹר
¹⁵ Respondens autem Petrus dixit ei : Edissere nobis parabolam istam.	¹⁵ וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּאֵר לָנוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה
¹⁶ At ille dixit : Adhuc et vos sine intellectu estis ?	¹⁶ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַעוֹד גַּם־אַתֶּם בְּאֵין בִּינָה
¹⁷ Non intelligitis quia omne quod in os intrat, in ventrem vadit, et in secessum emittitur ?	¹⁷ הַעוֹד לֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָל־הַבָּא אֶל־הַפֶּה יוֹרֵד אֶל־הַכֶּרֶשׂ וְיִשָּׁפֵךְ מִשָּׁם לְמוֹצָאוֹת
¹⁸ Quæ autem procedunt de ore, de corde exeunt, et ea coinquinant hominem :	¹⁸ אֲבָל הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה יוֹצֵא מִן־הַלֵּב וְהוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
¹⁹ de corde enim exeunt cogitationes malæ, homicidia, adulteria, fornicationes, furta, falsa testimonia, blasphemiæ :	¹⁹ כִּי מִן־הַלֵּב יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רָע רְצִיחוֹת נִאוּפִים זְנוּנִים גְּנֵבוֹת עֵדֻיּוֹת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים
²⁰ hæc sunt, quæ coinquinant hominem. Non lotis autem manibus manducare, non coinquinat hominem.	²⁰ אֵלֶּה הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת־הָאָדָם אֲבָל אָכוֹל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם לֹא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם
²¹ Et egressus inde Jesus secessit in partes Tyri et Sidonis.	²¹ וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּסַר אֶל־גְּלִילוֹת צוֹר וְצִידוֹן
²² Et ecce mulier chananæa a finibus illis egressa clamavit, dicens ei : Miserere mei, Domine fili David : filia mea male a dæmonio vexatur.	²² וְהִנֵּה אִשָּׁה כְנַעֲנִית יָצְאָה מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד
²³ Qui non respondit ei verbum. Et accedentes discipuli ejus rogabant eum dicentes : Dimitte eam : quia clamat post nos.	²³ וְהוּא לֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ
²⁴ Ipse autem respondens ait : Non sum missus nisi ad oves, quæ perierunt domus Israël.	²⁴ וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי כִּי אִם־אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל
²⁵ At illa venit, et adoravit eum, dicens : Domine, adjuva me.	²⁵ וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי
²⁶ Qui respondens ait : Non est bonum sumere panem filiorum, et mittere canibus.	²⁶ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִצְעִירֵי הַכְּלָבִים
²⁷ At illa dixit : Etiam Domine : nam et catelli edunt de micis quæ cadunt de mensa dominorum suorum.	²⁷ וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם
²⁸ Tunc respondens Jesus, ait illi : O mulier, magna est fides tua : fiat tibi sicut vis. Et sanata est filia ejus ex illa hora.	²⁸ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה גָּדְלָה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא
²⁹ Et cum transisset inde Jesus, venit secus mare Galilææ : et ascendens in montem, sedebat ibi.	²⁹ וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־יַם הַגָּלִיל וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם
³⁰ Et accesserunt ad eum turbæ multæ, habentes secum mutos, cæcos, claudos, debiles, et alios multos : et projecerunt eos ad pedes ejus, et curavit eos,	³⁰ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רָב וְעִמָּהֶם פִּסְּחִים עִוְרִים חֵרְשִׁים קִטְּעִים וְרַבִּים כָּהֵמָּה וַיַּנִּיחוּם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּרְפָּאֵם
³¹ ita ut turbæ mirarentur, videntes mutos loquentes, claudos ambulantes, cæcos videntes : et magnificabant Deum Israël.	³¹ וַיִּתְמְהוּ הָעָם בִּרְאוֹתָם אֶת־הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים וְהַקִּטְּעִים בְּרִיאִים וְהַפִּסְּחִים מִתְהַלְּכִים וְהַעִוְרִים רֹאִים וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
³² Jesus autem, convocatis discipulis suis, dixit : Misereor turbæ, quia triduo jam perseverant mecum, et non habent quod manducent : et dimittere eos jejunos nolo, ne deficiant in via.	³² וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים עָמְדוּ עִמָּדִי וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵינֶנִּי אֹבֶה לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ
³³ Et dicunt ei discipuli : Unde ergo nobis in deserto panes tantos, ut saturemus turbam tantam ?	³³ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים מֵאַיִן לָנוּ דֵּי־לֶחֶם בַּמִּדְבָּר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה
³⁴ Et ait illis Jesus : Quot habetis panes ? At illi dixerunt : Septem, et paucos pisciculos.	³⁴ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים
³⁵ Et præcepit turbæ ut discumberent super terram.	³⁵ וַיְצַו אֶת־הֲמוֹן הָעָם לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ
³⁶ Et accipiens septem panes, et pisces, et gratias agens, fregit, et dedit discipulis suis, et discipuli dederunt populo.	³⁶ וַיִּקַּח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֵת הַדָּגִים וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם
³⁷ Et comederunt omnes, et saturati sunt. Et quod superfuit de fragmentis, tulerunt septem sportas plenas.	³⁷ וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעָה דּוּדִים מְלֵאִים
³⁸ Erant autem qui manducaverunt quatuor millia hominum, extra parvulos et mulieres.	³⁸ וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף
³⁹ Et, dimissa turba, ascendit in naviculam : et venit in fines Magedan.	³⁹ וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל־גְּבוּל מַגְדְּלָא

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati