Naum 3

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Vae, civitas sanguinum, universa mendacii praeda plena! Non recedet a te rapina.	1 הֹוי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף
2 Vox flagellorum et vox strepitus rotarum, equi frementes et quadrigae ferventes, equites irruentes	2 קֹול שֹׁוט וְקֹול רַעַשׁ אֹופָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה
3 et gladii micantes et hastae fulgurantes et multitudo interfectorum et acervi mortuorum; nec est finis cadaverum, et corruunt super corpora.	3 פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה [יִכְשְׁלוּ כ] (וְכָשְׁלוּ ק) בִּגְוִיָּתָם
4 Hoc propter multitudinem fornicationum meretricis speciosae et gratae et habentis maleficia, quae vendidit gentes fornicationibus suis et nationes maleficiis suis.	4 מֵרֹב זְנוּנֵי זֹונָה טֹובַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים הַמֹּכֶרֶת גֹּויִם בִּזְנוּנֶיהָ וּמִשְׁפָּחֹות בִּכְשָׁפֶיהָ
5 “ Ecce ego ad te, dicit Dominus exercituum; et levabo vestimentum tuum in faciem tuam et ostendam gentibus nuditatem tuam et regnis ignominiam tuam.	5 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְהַרְאֵיתִי גֹויִם מַעְרֵךְ וּמַמְלָכֹות קְלֹונֵךְ
6 Et proiciam super te abominationes et contumeliis te afficiam; et ponam te in exemplum.	6 וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי
7 Et erit: omnis, qui viderit te, resiliet a te et dicet: “Vastata est Nineve! Quis dolebit super eam? Unde quaeram consolatorem tibi?”.	7 וְהָיָה כָל־רֹאַיִךְ יִדֹּוד מִמֵּךְ וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה מִי יָנוּד לָהּ מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ
8 Numquid melior es quam Noamon, quae habitabat in fluminibus? Aquae in circuitu eius: cuius vallum mare, aquae muri eius.	8 הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמֹון הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר־חֵיל יָם מִיָּם חֹומָתָהּ
9 Chus fuit fortitudo eius et Aegyptus, cuius non est finis; Phut et Libyes fuerunt in auxilio eius.	9 כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ
10 Sed et ipsa in transmigrationem ducta est, ivit in captivitatem. Parvuli eius elisi sunt in capite omnium viarum; et super inclitos eius miserunt sortem, et omnes optimates eius constricti sunt in compedibus.	10 גַּם־הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצֹות וְעַל־נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גֹורָל וְכָל־גְּדֹולֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים
11 Et tu ergo inebriaberis, eris despecta; et tu quaeres refugium ab inimico.	11 גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי תְּהִי נַעֲלָמָה גַּם־אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעֹוז מֵאֹויֵב
12 Omnes munitiones tuae sicut ficus cum ficis praecocibus: si concussae fuerint, cadent in os comedentis.	12 כָּל־מִבְצָרַיִךְ תְּאֵנִים עִם־בִּכּוּרִים אִם־יִנֹּועוּ וְנָפְלוּ עַל־פִּי אֹוכֵל
13 Ecce populus tuus, mulieres in medio tui; inimicis tuis late patebunt portae terrae tuae; devorabit ignis vectes tuos.	13 הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ לְאֹיְבַיִךְ פָּתֹוחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך
14 Aquam propter obsidionem hauri tibi, firma munitiones tuas; intra in lutum et calca argillam, tene typum laterum.	14 מֵי מָצֹור שַׁאֲבִי־לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן
15 Ibi comedet te ignis, peribis gladio, devorabit te ut bruchus. Augere ut bruchus, multiplicare ut locusta.	15 ם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה
16 Plures fecisti negotiatores tuos quam stellae sint caeli; bruchus exuit pellem et avolavit.	16 הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ מִכֹּוכְבֵי הַשָּׁמָיִם יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף
17 Custodes tui quasi locustae, et scribae tui quasi agmen locustarum, quae considunt in saepibus in die frigoris; sol ortus est, et avolaverunt, non est cognitus locus earum, ubi fuerint.	17 מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגֹוב גֹּבָי הַחֹונִים בַּגְּדֵרֹות בְּיֹום קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנֹודַד וְלֹא־נֹודַע מְקֹומֹו אַיָּם
18 Dormiunt pastores tui, rex Assyriae, requiescunt principes tui; dispersus est populus tuus in montibus, et non est qui congreget.	18 נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל־הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ
19 Non est remedium fracturae tuae, insanabilis est plaga tua; omnes, qui audierint auditionem tuam, plaudent manibus super te, quia super quem non transiit malitia tua semper? ”.	19 אֵין־כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל ׀ שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד
	20 וַיָּבֹאוּ הַבָּיְתָה וַיָּשָׁב הֲמוֹן הָעָם לְהִתְאַסֵּף עַד כִּי־לֹא יָכְלוּ אַף לֶאֱכָל־לָחֶם
	21 וַיִּשְׁמְעוּ קְרוֹבָיו וַיֵּצְאוּ לְהַחֲזִיק בּוֹ כִּי אָמְרוּ יָצָא מִדַּעְתּוֹ
	22 וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ כִּי בַעַל־זְבוּב נִכְנַס בּוֹ וְעַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים
	23 וַיִּקְרָא אוֹתָם אֵלָיו וַיְדַבֵּר לָהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַשָּׂטָן לְגָרֵשׁ הַשָּׂטָן
	24 וְאִם־נֶחְלְקָה מַמְלָכָה עַל־עַצְמָהּ לֹא־תוּכַל לַעֲמֹד הַמַּמְלָכָה הַהִיא
	25 וּבַיִת אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא
	26 וְאִם־הַשָּׂטָן יִתְקוֹמֵם אֶל־עַצְמוֹ וְנֶחֱלַק לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד כִּי־בָא קִצּוֹ
	27 אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָכֹל לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ
	28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי כָל־הַחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם וְכָל־הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדֵּפוּ
	29 אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין־לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי־יֶאְשָׁם בַּעֲוֺנוֹ לָנֶצַח
	30 כִּי־הֵמָּה אָמְרוּ רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ
	31 וַיָּבֹאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וַיַּעַמְדוּ מִחוּץ לַבָּיִת וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו לִקְרֹא לוֹ
	32 וַהֲמוֹן הָעָם יָשְׁבוּ סְבִיבָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ בַּחוּץ מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ
	33 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הֵם אִמִּי וְאֶחָי
	34 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־הַיּשְׁבִים סְבִיבָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה אִמִּי וְאֶחָי
	35 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רְצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי