Proverbi 7

BIBBIA MARTINI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Figliuol mio, pon mente alle mie parole, e fatti, un tesoro de' miei precetti.	1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2 Figliuolo, osserva i miei documenti, ed avrai vita: custodisci la mia legge, come la pupilla del tuo occhio:	2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3 Portala legata alle tue dita: scrivila sulle tavole del cuor tuo.	3 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך
4 Di alla sapienza: Tu se' mia sorella, e alla prudenza da il nome di tua amica,	4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5 Affinchè ella ti difenda dalla donna straniera, e dalla donna altrui, la quale addolcia le sue parole.	5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6 Imperocché io stava osservando dalla finestra della mia casa, dietro alla gelosia,	6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי
7 E veggo dei pazzerelli, e considero un giovinetto insensato,	7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב
8 Che passa per la piazza vicino all'angolo, e presso alla casa di colei spasseggia.	8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9 A bruzzolo, venuta la sera tral buio, e le tenebre della notte.	9 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה
10 Ed ecco che va incontro a lui la donna abbigliata da meretrice scaltra nel far preda di anime, cianciatrice, e girona,	10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11 Che non sa star in riposo, né può tenere in casa i suoi piedi,	11 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה
12 E ora nella contrada, ora nelle piazze, ora in un cantone tende i suoi lacci.	12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב
13 Or ella gettate le braccia sul giovinetto, lo bacia, e con faccia sfrontata lo accarezza, e dice:	13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14 Io avea fatto voto di vittime (pacifiche), oggi ho adempiuto il mio voto,	14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15 Per questo son uscita fuori a incontrarti, bramosa di vederti, e ti ho ritrovato.	15 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16 Ho steso sulle corde il mio letto, vi ho messo sopra coperte ricamate d'Egitto:	16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17 Ho sparso il mio letto di mirra, e di aloè, e di cinnamomo.	17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון
18 Vieni, inebriamoci di delizie, e soddisfacciamo a' nostri desiderj, fino che il giorno apparisca:	18 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים
19 Imperocché l'uomo non è in casa sua, è andato a fare un viaggio lunghissimo.	19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20 Ha portato seco un sacchetto di denaro; tornerà a casa il di del plenilunio.	20 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21 Colle molte parole ella lo tira nella rete, e colle lusinghe delle sue labbra gli da la spinta.	21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22 Egli tosto la segue, qual bue condotto al macello, e come agnello, che scherza, e non sa egli lo stolto, che è menato alla catena,	22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל
23 Fino a tanto che la saetta trafigga il cuore di lui (egli è) come un uccello, che vola al laccio, e non sa che si tratta del pericolo di sua vita.	23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא
24 Ora adunque, figliuol mio, ascoltami, e pon mente alle parole della mia bocca.	24 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי
25 Non si lasci strascinare il cuor tuo nelle vie di costei, e non andar errando pe' suoi sentieri:	25 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה
26 Perocché molti ella ferì, e gittò per terra, e i più forti furon tutti uccisi da lei,	26 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה
27 La casa di lei è strada dell'inferno, strada, che mena fino ai penetrali di morte.	27 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות