Vangelo secondo Giovanni 11

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Era allora malato un certo Lazzaro di Betània, il villaggio di Maria e di Marta sua sorella.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Maria era quella che aveva cosparso di olio profumato il Signore e gli aveva asciugato i piedi con i suoi capelli; suo fratello Lazzaro era malato.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Le sorelle mandarono dunque a dirgli: "Signore, ecco, il tuo amico è malato".	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 All'udire questo, Gesù disse: "Questa malattia non è per la morte, ma per la gloria di Dio, perché per essa il Figlio di Dio venga glorificato".	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Gesù voleva molto bene a Marta, a sua sorella e a Lazzaro.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Quand'ebbe dunque sentito che era malato, si trattenne due giorni nel luogo dove si trovava.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Poi, disse ai discepoli: "Andiamo di nuovo in Giudea!".	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 I discepoli gli dissero: "Rabbì, poco fa i Giudei cercavano di lapidarti e tu ci vai di nuovo?".	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Gesù rispose: "Non sono forse dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perché vede la luce di questo mondo;	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 ma se invece uno cammina di notte, inciampa, perché gli manca la luce".	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Così parlò e poi soggiunse loro: "Il nostro amico Lazzaro s'è addormentato; ma io vado a svegliarlo".	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Gli dissero allora i discepoli: "Signore, se s'è addormentato, guarirà".	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Gesù parlava della morte di lui, essi invece pensarono che si riferisse al riposo del sonno.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Allora Gesù disse loro apertamente: "Lazzaro è morto	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 e io sono contento per voi di non essere stato là, perché voi crediate. Orsù, andiamo da lui!".	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Allora Tommaso, chiamato Dìdimo, disse ai condiscepoli: "Andiamo anche noi a morire con lui!".	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Venne dunque Gesù e trovò Lazzaro che era già da quattro giorni nel sepolcro.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Betània distava da Gerusalemme meno di due miglia	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 e molti Giudei erano venuti da Marta e Maria per consolarle per il loro fratello.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Marta dunque, come seppe che veniva Gesù, gli andò incontro; Maria invece stava seduta in casa.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Marta disse a Gesù: "Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Ma anche ora so che qualunque cosa chiederai a Dio, egli te la concederà".	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Gesù le disse: "Tuo fratello risusciterà".	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Gli rispose Marta: "So che risusciterà nell'ultimo giorno".	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Gesù le disse: "Io sono la risurrezione e la vita; chi crede in me, anche se muore, vivrà;	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 chiunque vive e crede in me, non morrà in eterno. Credi tu questo?".	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Gli rispose: "Sì, o Signore, io credo che tu sei il Cristo, il Figlio di Dio che deve venire nel mondo".	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 Dopo queste parole se ne andò a chiamare di nascosto Maria, sua sorella, dicendo: "Il Maestro è qui e ti chiama".	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Quella, udito ciò, si alzò in fretta e andò da lui.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Gesù non era entrato nel villaggio, ma si trovava ancora là dove Marta gli era andata incontro.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Allora i Giudei che erano in casa con lei a consolarla, quando videro Maria alzarsi in fretta e uscire, la seguirono pensando: "Va al sepolcro per piangere là".	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Maria, dunque, quando giunse dov'era Gesù, vistolo si gettò ai suoi piedi dicendo: "Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!".	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Gesù allora quando la vide piangere e piangere anche i Giudei che erano venuti con lei, si commosse profondamente, si turbò e disse:	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 "Dove l'avete posto?". Gli dissero: "Signore, vieni a vedere!".	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 Gesù scoppiò in pianto.	35 ויבך ישוע
36 Dissero allora i Giudei: "Vedi come lo amava!".	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Ma alcuni di loro dissero: "Costui che ha aperto gli occhi al cieco non poteva anche far sì che questi non morisse?".	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Intanto Gesù, ancora profondamente commosso, si recò al sepolcro; era una grotta e contro vi era posta una pietra.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Disse Gesù: "Togliete la pietra!". Gli rispose Marta, la sorella del morto: "Signore, già manda cattivo odore, poiché è di quattro giorni".	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Le disse Gesù: "Non ti ho detto che, se credi, vedrai la gloria di Dio?".	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Tolsero dunque la pietra. Gesù allora alzò gli occhi e disse: "Padre, ti ringrazio che mi hai ascoltato.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Io sapevo che sempre mi dai ascolto, ma l'ho detto per la gente che mi sta attorno, perché credano che tu mi hai mandato".	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 E, detto questo, gridò a gran voce: "Lazzaro, vieni fuori!".	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 Il morto uscì, con i piedi e le mani avvolti in bende, e il volto coperto da un sudario. Gesù disse loro: "Scioglietelo e lasciatelo andare".	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Molti dei Giudei che erano venuti da Maria, alla vista di quel che egli aveva compiuto, credettero in lui.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Ma alcuni andarono dai farisei e riferirono loro quel che Gesù aveva fatto.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Allora i sommi sacerdoti e i farisei riunirono il sinedrio e dicevano: "Che facciamo? Quest'uomo compie molti segni.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Se lo lasciamo fare così, tutti crederanno in lui e verranno i Romani e distruggeranno il nostro luogo santo e la nostra nazione".	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Ma uno di loro, di nome Caifa, che era sommo sacerdote in quell'anno, disse loro: "Voi non capite nulla	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 e non considerate come sia meglio che muoia un solo uomo per il popolo e non perisca la nazione intera".	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Questo però non lo disse da se stesso, ma essendo sommo sacerdote profetizzò che Gesù doveva morire per la nazione	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 e non per la nazione soltanto, ma anche per riunire insieme i figli di Dio che erano dispersi.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Da quel giorno dunque decisero di ucciderlo.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Gesù pertanto non si faceva più vedere in pubblico tra i Giudei; egli si ritirò di là nella regione vicina al deserto, in una città chiamata Èfraim, dove si trattenne con i suoi discepoli.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Era vicina la Pasqua dei Giudei e molti dalla regione andarono a Gerusalemme prima della Pasqua per purificarsi.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Essi cercavano Gesù e stando nel tempio dicevano tra di loro: "Che ve ne pare? Non verrà egli alla festa?".	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Intanto i sommi sacerdoti e i farisei avevano dato ordine che chiunque sapesse dove si trovava lo denunziasse, perché essi potessero prenderlo.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו