Jeremia 48

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Über Moab: So spricht der Herr der Heere, der Gott Israels: Weh über Nebo, es wird verwüstet, erobert wird Kirjatajim. Zuschanden wird die Hochburg und geschleift.	1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
2 Moabs Ruhm ist dahin. In Heschbon plante man sein Verderben: Kommt, wir rotten es aus, sodass es kein Volk mehr ist. Auch du, Madmen, wirst verstummen; das Schwert verfolgt dich.	2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
3 Horch! Wehgeschrei aus Horonajim: Verwüstung und große Zerstörung!	3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול
4 Zerstört ist Moab! So gellt der Schrei bis nach Zoar.	4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה
5 Die Steige von Luhit steigt man weinend hinauf. Ja, am Abstieg von Horonajim hört man über die Zerstörung entsetzliches Schreien.	5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
6 Flieht, rettet euer Leben! Macht es wie der Wildesel in der Wüste!	6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
7 Weil du auf eigene Werke und Schätze vertraut hast, wirst auch du erobert werden. In die Verbannung muss Kemosch ziehen samt seinen Priestern und Fürsten.	7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד
8 Der Verwüster kommt über jede Stadt, keine Stadt kann sich retten. Verheert wird das Tal, verwüstet die Ebene, so spricht der Herr.	8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה
9 Setzt ein Grabmal für Moab; denn es verfällt ganz und gar. Seine Städte werden zur Wüste, niemand wohnt mehr darin.	9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
10 Verflucht, wer den Auftrag des Herrn lässig betreibt, ja, verflucht, wer sein Schwert abhält vom Blutvergießen.	10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם
11 Ungestört war Moab von Jugend an, ruhig lag es auf seiner Hefe. Es wurde nicht umgeschüttet von Gefäß zu Gefäß: Nie musste es in die Verbannung ziehen.Darum blieb ihm sein Wohlgeschmack erhalten, sein Duft veränderte sich nicht.	11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר
12 Darum kommen Tage - Spruch des Herrn -, da schicke ich Kellermeister zu ihm; sie gießen es um, entleeren seine Gefäße und zerschlagen seine Krüge.	12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
13 Moab wird an Kemosch zuschanden, wie das Haus Israel zuschanden wurde an Bet-El, auf das es vertraute.	13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
14 Wie könnt ihr sagen: Helden sind wir, starke Krieger zum Kampf?	14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
15 Der Verwüster Moabs und seiner Städte steigt hinauf; da steigen seine besten jungen Männer hinab, um geschlachtet zu werden - Spruch des Königs, Herr der Heere ist sein Name.	15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו
16 Der Untergang Moabs rückt heran, schnell eilt sein Unglück herbei.	16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
17 Beklagt es alle, ihr seine Nachbarn, und alle, die ihr seinen Namen kennt. Sagt: Ach, wie ist zerbrochen der starke Stab, das herrliche Zepter!	17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה
18 Steig herab von deiner Würde, setz dich in den Kot, du thronende Tochter Dibon! Denn Moabs Verwüster zieht hinauf zu dir, zerstört deine Burgen.	18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
19 Stellt euch an den Weg und späht aus, ihr Einwohner von Aroër! Fragt den Flüchtling und die fliehende Frau, sagt: Was ist denn geschehen?	19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
20 Zuschanden ist Moab, ja, ganz zerbrochen. Klagt und schreit! Meldet am Arnon: Moab ist verwüstet.	20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב
21 Ein Gericht kam über das ebene Land, über Holon, Jahaz und Mefaat,	21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת
22 über Dibon, Nebo und Bet-Diblatajim,	22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
23 über Kirjatajim, Bet- Gamul und Bet-Meon,	23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
24 über Kerijot und Bozra und über alle Städte des Landes Moab, die fernen und die nahen.	24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות
25 Abgehauen ist Moabs Horn, zerschmettert sein Arm [- Spruch des Herrn].	25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה
26 Macht es betrunken; denn es hat geprahlt gegen den Herrn. So stürze Moab in sein eigenes Gespei und verfalle nun selbst dem Gespött.	26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
27 Oder diente nicht Israel dir zum Gespött? Wurde es etwa beim Diebstahl ertappt, dass du höhnend den Kopf geschüttelt hast, sooft du von ihm sprachst?	27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד
28 Verlasst die Städte, wohnt in den Felsen, ihr Bewohner von Moab! Macht es wie die Taube, die nistet an den Wänden der offenen Schlucht.	28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
29 Wir haben von Moabs Stolz gehört - es ist stolz über die Maßen -; von seinem Hochmut und Stolz haben wir gehört, von seinem Dünkel und hochfahrenden Sinn.	29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
30 Ich kenne seinen Übermut - Spruch des Herrn -, sein Geschwätz ist nicht wahr, sein Tun ist nicht recht.	30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
31 Darum jammere ich laut über Moab, über ganz Moab klage ich und seufze über die Leute von Kir- Heres.	31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
32 Mehr als um Jaser weine ich um dich, Weinstock von Sibma; bis ans Meer zogen sich deine Ranken hin, sie reichten bis Jaser. Über deine Weinlese und Ernte fiel der Verwüster her.	32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל
33 Verschwunden sind Freude und Jubelgeschrei vom Fruchtland und vom Land Moab. Die Kufen sind leer von Wein, kein Winzer keltert, kein Jauchzen ertönt.	33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד
34 Das Schreien von Heschbon und Elale dringt bis Jahaz, laut klagt man von Zoar bis Horonajim und Eglat-Schelischija; denn selbst das Wasser von Nimrim versiegt.	34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
35 Ich mache es für Moab unmöglich - Spruch des Herrn -, dass jemand auf der Kulthöhe opfert und seinen Göttern Rauchopfer darbringt.	35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
36 Darum jammert mein Herz um Moab wie eine Flöte, ja mein Herz jammert um die Leute von Kir-Heres wie eine Flöte, weil sie ihre ganze Habe verloren.	36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
37 Jedes Haupt ist kahl geschoren und jeder Bart abgeschnitten, an allen Händen sind Trauermale und um die Hüften Trauerkleider.	37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
38 Auf allen Dächern und Plätzen Moabs hört man nichts als Klage. Ja, ich zerschlage Moab wie ein Gefäß, das niemand mehr will - Spruch des Herrn.	38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה
39 Ach, wie ist es zerbrochen, wie hat Moab sich schmählich zur Flucht gewandt! So wird Moab zum Gespött und zu einem Bild des Entsetzens für all seine Nachbarn.	39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו
40 Denn so spricht der Herr: Seht, wie ein Adler schwebt es heran und breitet seine Schwingen über Moab aus.	40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
41 Die Städte werden erobert, die Festungen eingenommen. Das Herz der Helden Moabs ist an jenem Tag wie das Herz einer Frau in Wehen.	41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
42 Vernichtet wird Moab, sodass es kein Volk mehr ist; denn es hat geprahlt gegen den Herrn.	42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
43 Grauen, Grube und Garn warten auf dich, Bewohner von Moab - Spruch des Herrn.	43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה
44 Wer dem Grauen entflieht, fällt in die Grube, wer aus der Grube steigt, fängt sich im Garn. Ja, das werde ich über Moab bringen im Jahr seiner Bestrafung - Spruch des Herrn.	44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
45 Im Schatten von Heschbon bleiben erschöpft Flüchtlinge stehen. Doch Feuer geht aus von Heschbon, eine Flamme von Sihons Haus. Es verzehrt die Schläfe Moabs, den Scheitel der lärmenden Schreier.	45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
46 Wehe dir, Moab, verloren bist du, Volk des Kemosch. Denn deine Söhne schleppt man in die Verbannung, deine Töchter in die Gefangenschaft.	46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
47 Aber in ferner Zukunft wende ich Moabs Geschick - Spruch des Herrn. [Bis hierher geht das Gerichtswort über Moab.]	47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב