Job 19

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job respondió, diciendo:	1 ויען איוב ויאמר
2 ¿Hasta cuándo me va a afligir y me van a torturar con sus palabras?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Ya es la décima vez que me ultrajan, que me maltratan desvergonzadamente.	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 Aunque fuera verdad que cometí un error, mi error me concierne sólo a mí.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 Ustedes se envalentonan contra mí y me imputan mi ignominia:	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 pero sepan que es Dios el que me agravia y que él me ha envuelto en su red.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Si grito: «¡Violencia!», no tengo respuesta; si pido auxilio, no se hace justicia.	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 El cercó mi camino y no puedo pasar; cubrió de tinieblas mi sendero.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 Me ha despojado de mi honor y quitó la corona de mi cabeza.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 Me demolió por completo, y ya me voy; arrancó, como un árbol, mi esperanza.	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 Encendió su indignación contra mí y me trató como a su enemigo.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 Sus escuadrones llegaron en tropel, se abrieron camino hasta mí y acamparon alrededor de mi carpa.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 Mis hermanos se alejaron de mí y soy un extraño para mis amigos.	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 Desaparecieron mis allegados y familiares, me olvidaron	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 los huéspedes de mi casa. Mis servidoras me consideran un extraño, me he convertido en un intruso para ellas.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 Llamo a mi servidor, y no responde, aunque se lo pida por favor.	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 Mi mujer siente asco de mi aliento, soy repugnante para los hijos de mis entrañas.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Hasta los niños pequeños me desprecian: cuando me levanto, se burlan de mí.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 Mis amigos íntimos me abominan, los que yo amaba se vuelven contra mí.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 Los huesos se me pegan a la piel y se me desprenden los dientes de las envías.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 ¡Apiádense, apiádense de mí, amigos míos, porque me ha herido la mano de Dios!	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 ¿Por qué ustedes me persiguen como Dios y no terminan de saciarse con mi carne?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 ¡Ah, si se escribieran mis palabras y se las grabara en el bronce;	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 si con un punzón de hierro y plomo fueran esculpidas en la roca para siempre!	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 Porque yo sé que mi Redentor vive y que él, el último, se alzará sobre el polvo	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 Y después que me arranquen esta piel, yo, con mi propia carne, veré a Dios.	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 Sí, yo mismo lo veré, lo contemplarán mis ojos, no los de un extraño. ¡Mi corazón se deshace en mi pecho!	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Si ustedes dicen: «¿Cómo lo perseguiremos y qué pretexto encontraremos para procesarlo?»,	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 teman que la espada los hiera a ustedes mismos, porque esas son culpas dignas de la espada: y entonces sabrán que hay un juez.	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין