Marcus 10

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Miqra 'al pi ha-Mesorah
¹ Et inde exsurgens venit in fines Judææ ultra Jordanem : et conveniunt iterum turbæ ad eum : et sicut consueverat, iterum docebat illos.	¹ וַיָּקָם מִשָּׁם וַיֵּלֶךְ אֶל־גְּבוּל יְהוּדָה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּקָּהֲלוּ עוֹד אֵלָיו הֲמוֹן עָם וַיְלַמְּדֵם כְּפַעַם בְּפָעַם
² Et accedentes pharisæi interrogabant eum : Si licet viro uxorem dimittere : tentantes eum.	² וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֻהוּ אִם־יוּכַל אִישׁ לְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵם מְנַסִּים אֹתוֹ
³ At ille respondens, dixit eis : Quid vobis præcepit Moyses ?	³ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־צִּוָּה אֶתְכֶם משֶׁה
⁴ Qui dixerunt : Moyses permisit libellum repudii scribere, et dimittere.	⁴ וַיֹּאמְרוּ משֶׁה הִתִּיר לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתֻת וּלְשַׁלֵּחַ
⁵ Quibus respondens Jesus, ait : Ad duritiam cordis vestri scripsit vobis præceptum istud :	⁵ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת
⁶ ab initio autem creaturæ masculum et feminam fecit eos Deus.	⁶ אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה זָכָר וּנְקֵבָה עָשָׂה אֹתָם אֱלֹהִים
⁷ Propter hoc relinquet homo patrem suum et matrem, et adhærebit ad uxorem suam :	⁷ עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ
⁸ et erunt duo in carne una. Itaque jam non sunt duo, sed una caro.	⁸ וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד וְאִם־כֵּן אֵפוֹא אֵינָם עוֹד שְׁנַיִם כִּי אִם־בָּשָׂר אֶחָד
⁹ Quod ergo Deus conjunxit, homo non separet.	⁹ לָכֵן אֵת אֲשֶׁר־חִבַּר אֱלֹהִים לֹא יַפְרִידֶנּוּ אָדָם
¹⁰ Et in domo iterum discipuli ejus de eodem interrogaverunt eum.	¹⁰ וַיְהִי בַּבָּיִת וַיָּשׁוּבוּ תַלְמִידָיו לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־זֹאת
¹¹ Et ait illis : Quicumque dimiserit uxorem suam, et aliam duxerit, adulterium committit super eam.	¹¹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וְלֹקֵחַ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא עָלֶיהָ
¹² Et si uxor dimiserit virum suum, et alii nupserit, mœchatur.	¹² וְאִשָּׁה כִּי תַעֲזֹב אִישָׁהּ וְלָקְחָה אִישׁ אַחֵר נֹאֶפֶת הִיא
¹³ Et offerebant illi parvulos ut tangeret illos. Discipuli autem comminabantur offerentibus.	¹³ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים לְמַעַן יִגַּע בָּהֶם וַיִּגְעֲרוּ הַתַּלְמִידִים בִּמְבִיאֵיהֶם
¹⁴ Quos cum videret Jesus, indigne tulit, et ait illis : Sinite parvulos venire ad me, et ne prohibueritis eos : talium enim est regnum Dei.	¹⁴ וַיַּרְא יֵשׁוּעַ וַיִּכְעַס וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל־תִּמְנָעוּם כִּי לָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
¹⁵ Amen dico vobis : Quisquis non receperit regnum Dei velut parvulus, non intrabit in illud.	¹⁵ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר־לֹא יְקַבֵּל אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיֶּלֶד הוּא לֹא־יָבֹא בָהּ
¹⁶ Et complexans eos, et imponens manus super illos, benedicebat eos.	¹⁶ וַיְחַבְּקֵם וַיְבָרְכֵם בְּשֹוּמוֹ אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם
¹⁷ Et cum egressus esset in viam, procurrens quidam genu flexo ante eum, rogabat eum : Magister bone, quid faciam ut vitam æternam percipiam ?	¹⁷ וַיְהִי בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ וְהִנֵּה־אִישׁ רָץ אֵלָיו וַיִּכְרַע לְפָנָיו וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי הַטּוֹב מָה אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם
¹⁸ Jesus autem dixit ei : Quid me dicis bonum ? nemo bonus, nisi unus Deus.	¹⁸ וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ מַדּוּעַ קָרָאתָ לִּי טוֹב אֵין טוֹב בִּלְתִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים
¹⁹ Præcepta nosti : ne adulteres, ne occidas, ne fureris, ne falsum testimonium dixeris, ne fraudem feceris, honora patrem tuum et matrem.	¹⁹ הֵן יָדַעְתָּ אֶת־הַמִּצְוֺת לֹא תִנְאָף לֹא תִרְצָח לֹא תִגְנֹב לֹא־תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר לֹא תַעֲשֹׁק כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ
²⁰ At ille respondens, ait illi : Magister, hæc omnia observavi a juventute mea.	²⁰ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי
²¹ Jesus autem intuitus eum, dilexit eum, et dixit ei : Unum tibi deest : vade, quæcumque habes vende, et da pauperibus, et habebis thesaurum in cælo : et veni, sequere me.	²¹ וַיַּבֶּט־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֶּאֱהָבֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַחַת חָסַרְתָּ לֵךְ מְכֹר אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים וִיהִי־לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמָיִם וּבוֹא שָׂא אֶת־הַצְּלָב וְלֵךְ אַחֲרָי
²² Qui contristatus in verbo, abiit mœrens : erat enim habens multas possessiones.	²² וַיֵּצֶר־לוֹ עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וַיֵּעָצֵב וַיֵּלֶךְ לוֹ כִּי־הוֹן רַב הָיָה לוֹ
²³ Et circumspiciens Jesus, ait discipulis suis : Quam difficile qui pecunias habent, in regnum Dei introibunt !	²³ וַיַּבֵּט יֵשׁוּעַ סָבִיב וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו כַּמָּה יִקְשֶׁה לְבַעֲלֵי נְכָסִים לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
²⁴ Discipuli autem obstupescebant in verbis ejus. At Jesus rursus respondens ait illis : Filioli, quam difficile est, confidentes in pecuniis, in regnum Dei introire !	²⁴ וַיִּבָּהֲלוּ הַתַּלְמִידִים עַל־דְּבָרָיו וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּנַי מֶה קָשֶׁה לַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם לָבוֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
²⁵ Facilius est camelum per foramen acus transire, quam divitem intrare in regnum Dei.	²⁵ נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ נֶקֶב הַמַּחַט מִבּוֹא עָשִׁיר אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים
²⁶ Qui magis admirabantur, dicentes ad semetipsos : Et quis potest salvus fieri ?	²⁶ וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לְהִשְׁתּוֹמֵם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מִי־אֵפוֹא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ
²⁷ Et intuens illos Jesus, ait : Apud homines impossibile est, sed non apud Deum : omnia enim possibilia sunt apud Deum.	²⁷ וַיַּבֶּט־בָּם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר מִבְּנֵי אָדָם תִּפָּלֵא זֹאת אַךְ לֹא מֵאֱלֹהִים כִּי מֵאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל־דָּבָר
²⁸ Et cœpit ei Petrus dicere : Ecce nos dimisimus omnia, et secuti sumus te.	²⁸ וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת־הַכֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךָ
²⁹ Respondens Jesus, ait : Amen dico vobis : Nemo est qui reliquerit domum, aut fratres, aut sorores, aut patrem, aut matrem, aut filios, aut agros propter me et propter Evangelium,	²⁹ וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ אוֹ אֶת־אֶחָיו אוֹ אֶת־אַחְיוֹתָיו אוֹ אֶת־אָבִיו אוֹ אֶת־אִמּוֹ אוֹ אֶת־אִשְׁתּוֹ אוֹ אֶת־בָּנָיו אוֹ אֶת־שְׂדוֹתָיו לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה
³⁰ qui non accipiat centies tantum, nunc in tempore hoc : domos, et fratres, et sorores, et matres, et filios, et agros, cum persecutionibus, et in sæculo futuro vitam æternam.	³⁰ אֲשֶׁר לֹא יִקַּח עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה בְּכָל־הָרְדִיפוֹת מֵאָה פְעָמִים כָּהֵמָּה בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאִמּוֹת וּבָנִים וְשָׂדוֹת וּבָעוֹלָם הַבָּא חַיֵּי עוֹלָמִים
³¹ Multi autem erunt primi novissimi, et novissimi primi.	³¹ וְאוּלָם רַבִּים מִן־הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים רִאשׁוֹנִים
³² Erant autem in via ascendentes Jerosolymam : et præcedebat illos Jesus, et stupebant : et sequentes timebant. Et assumens iterum duodecim, cœpit illis dicere quæ essent ei eventura.	³² וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּעֲלוֹתָם יְרוּשָׁלַיִם וְיֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהֵמָּה נִבְהָלִים וִירֵאִים בְּלֶכְתָּם אַחֲרָיו וַיּוֹסֶף לָקַחַת אֵלָיו אֶת־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיָּחֶל לְהַגִּיד לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ לֵאמֹר
³³ Quia ecce ascendimus Jerosolymam, et Filius hominis tradetur principibus sacerdotum, et scribis, et senioribus, et damnabunt eum morte, et tradent eum gentibus :	³³ הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים וְיַרְשִׁיעֻהוּ לָמוּת וְיִמְסְרוּ אֹתוֹ לַגּוֹיִם
³⁴ et illudent ei, et conspuent eum, et flagellabunt eum, et interficient eum : et tertia die resurget.	³⁴ וִיהָתֵלּוּ בוֹ וְיַכֻּהוּ בַּשּׁוֹטִים וְיָרֹקּוּ בְּפָנָיו וִימִיתֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם
³⁵ Et accedunt ad eum Jacobus et Joannes filii Zebedæi, dicentes : Magister, volumus ut quodcumque petierimus, facias nobis.	³⁵ וַיִּקְרְבוּ אֵלָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי וַיֹּאמְרוּ רַבִּי אִוְּתָה נַפְשֵׁנוּ כִּי־תַעֲשֶׂה לָנוּ אֶת־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מִמֶּךָּ
³⁶ At ille dixit eis : Quid vultis ut faciam vobis ?	³⁶ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה־אִוִּיתֶם כִּי־אֶעֱשֶׂה לָכֶם
³⁷ Et dixerunt : Da nobis ut unus ad dexteram tuam, et alius ad sinistram tuam sedeamus in gloria tua.	³⁷ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תְּנָה־לָּנוּ לָשֶׁבֶת אֶחָד לִימִינְךָ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלְךָ בִּכְבוֹדֶךָ
³⁸ Jesus autem ait eis : Nescitis quid petatis : potestis bibere calicem, quem ego bibo, aut baptismo, quo ego baptizor, baptizari ?	³⁸ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לֹא יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם הֲיָכֹל תּוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁתֶה וּלְהִטָּבֵל בַּטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ
³⁹ At illi dixerunt ei : Possumus. Jesus autem ait eis : Calicem quidem, quem ego bibo, bibetis ; et baptismo, quo ego baptizor, baptizabimini :	³⁹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוּכָל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר־אֲנִי שֹׁתֶה תִּשְׁתּוּ וּבַטְּבִילָה אֲשֶׁר אֲנִי נִטְבָּל בָּהּ תִּטָּבֵלוּ
⁴⁰ sedere autem ad dexteram meam, vel ad sinistram, non est meum dare vobis, sed quibus paratum est.	⁴⁰ אַךְ שֶׁבֶת לִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי אֵין בְּיָדִי לְתִתָּהּ בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר הוּכַן לָהֶם
⁴¹ Et audientes decem, cœperunt indignari de Jacobo et Joanne.	⁴¹ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ זֹאת הָעֲשָׂרָה וַיָּחֵלּוּ לִכְעוֹס עַל־יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן
⁴² Jesus autem vocans eos, ait illis : Scitis quia hi, qui videntur principari gentibus, dominantur eis : et principes eorum potestatem habent ipsorum.	⁴² וַיִּקְרָא לָהֶם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי הַנֶּחֱשָׁבִים לְשָׂרֵי הַגּוֹיִם הֵם רֹדִים בָּהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם
⁴³ Non ita est autem in vobis, sed quicumque voluerit fieri major, erit vester minister :	⁴³ וְאַתֶּם לֹא־כֵן בֵּינֵיכֶם כִּי אִם־הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בֵּינֵיכֶם יִהְיֶה לָכֶם לִמְשָׁרֵת
⁴⁴ et quicumque voluerit in vobis primus esse, erit omnium servus.	⁴⁴ וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת בָּכֶם רִאשׁוֹן יִהְיֶה עֶבֶד לַכֹּל
⁴⁵ Nam et Filius hominis non venit ut ministraretur ei, sed ut ministraret, et daret animam suam redemptionem pro multis.	⁴⁵ כִּי בֶן־הָאָדָם אַף־הוּא לֹא בָא לְמַעַן יְשָׁרְתוּהוּ כִּי אִם־לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר תַּחַת רַבִּים
⁴⁶ Et veniunt Jericho : et proficiscente eo de Jericho, et discipulis ejus, et plurima multitudine, filius Timæi Bartimæus cæcus, sedebat juxta viam mendicans.	⁴⁶ וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ וַיְהִי כְּצֵאתוֹ מִירִיחוֹ הוּא וְתַלְמִידָיו וַהֲמוֹן עַם רָב וְהִנֵּה בַּרְטִימַי בֶּן־טִימַי אִישׁ עִוֵּר יָשַׁב עַל־יַד הַדֶּרֶךְ לִשְׁאֹל נְדָבוֹת
⁴⁷ Qui cum audisset quia Jesus Nazarenus est, cœpit clamare, et dicere : Jesu fili David, miserere mei.	⁴⁷ וַיִּשְׁמַע כִּי הוּא יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וַיָּחֶל לִצְעֹק וַיֹּאמַר אָנָּא בֶן־דָּוִד יֵשׁוּעַ חָנֵּנִי
⁴⁸ Et comminabantur ei multi ut taceret. At ille multo magis clamabat : Fili David, miserere mei.	⁴⁸ וַיִּגְעֲרוּ־בוֹ רַבִּים לְהַשְׁתִּיקוֹ וְהוּא הִרְבָּה לִצְעֹק בֶּן־דָּוִד חָנֵּנִי
⁴⁹ Et stans Jesus præcepit illum vocari. Et vocant cæcum, dicentes ei : Animæquior esto : surge, vocat te.	⁴⁹ וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ־לוֹ וַיִּקְרְאוּ לָעִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲזַק קוּם קָרָא־לָךְ
⁵⁰ Qui projecto vestimento suo exiliens, venit ad eum.	⁵⁰ וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־שִׂמְלָתוֹ מֵעָלָיו וַיָּקָם וַיָּבֹא אֶל־יֵשׁוּעַ
⁵¹ Et respondens Jesus dixit illi : Quid tibi vis faciam ? Cæcus autem dixit ei : Rabboni, ut videam.	⁵¹ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶה־חָפַצְתָּ וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעִוֵּר רַבִּי כִּי אֶרְאֶה
⁵² Jesus autem ait illi : Vade, fides tua te salvum fecit. Et confestim vidit, et sequebatur eum in via.	⁵² וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו לֶךְ־לְךָ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ וּפִתְאֹם רָאָה וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ בַּדָּרֶךְ

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati