Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 14

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז	1 Homo natus de muliere, brevi vivens tempore, commotione satiatur.
2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד	2 Qui quasi flos egreditur et arescit et fugit velut umbra et non permanet.
3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך	3 Et dignum ducis super huiuscemodi aperire oculos tuos et adducere eum tecum in iudicium?
4 מי יתן טהור מטמא לא אחד	4 Quis potest facere mundum de immundo? Ne unus quidem!
5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור	5 Si statuti dies hominis sunt, et numerus mensium eius apud te est, et constituti sunt termini eius, quos non praeteribit,
6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו	6 averte oculos tuos ab eo, ut quiescat, donec solvat, sicut mercennarius, dies suos.
7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל	7 Nam lignum habet spem; si praecisum fuerit, rursum virescet, et rami eius non deficient.
8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו	8 Si senuerit in terra radix eius, et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,
9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע	9 ad odorem aquae germinabit et faciet comam quasi novellae.
10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו	10 Homo vero cum mortuus fuerit et debilitatur, exspirat homo et, ubi, quaeso, est?
11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש	11 Recedent aquae de mari, et fluvius vacuefactus arescet;
12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם	12 sic homo, cum dormierit, non resurget: donec atteratur caelum, non evigilabit nec consurget de somno suo.
13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני	13 Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno seponas me et abscondas me, donec pertranseat furor tuus, et constituas mihi tempus, in quo recorderis mei?
14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי	14 Putasne mortuus homo rursum vivat? Cunctis diebus, quibus nunc milito, exspectarem, donec veniat immutatio mea.
15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף	15 Vocares me, et ego responderem tibi; opus manuum tuarum requireres.
16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי	16 Tu quidem nunc gressus meos dinumerares, sed parceres peccatis meis.
17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני	17 Signares quasi in sacculo delicta mea, sed dealbares iniquitatem meam.
18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו	18 Mons cadens decidit, et saxum transfertur de loco suo;
19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת	19 lapides excavant aquae, et alluvione terra inundatur: et spem hominis perdes.
20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו	20 Praevales adversus eum, et in perpetuum transiet; immutas faciem eius et emittis eum.
21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו	21 Sive nobiles fuerint filii eius, non novit; sive ignobiles, non intellegit.
22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל	22 Attamen caro eius, dum vivet, dolet, et anima illius super semetipso luget ”.