Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז	1 L'uomo, nato di donna, breve di giorni e sazio di inquietudine,
2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד	2 come un fiore spunta e avvizzisce, fugge come l'ombra e mai si ferma.
3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך	3 Tu, sopra un tal essere tieni aperti i tuoi occhi e lo chiami a giudizio presso di te?
4 מי יתן טהור מטמא לא אחד	4 Chi può trarre il puro dall'immondo? Nessuno.
5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור	5 Se i suoi giorni sono contati, se il numero dei suoi mesi dipende da te, se hai fissato un termine che non può oltrepassare,
6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו	6 distogli lo sguardo da lui e lascialo stare finché abbia compiuto, come un salariato, la sua giornata!
7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל	7 Poiché anche per l'albero c'è speranza: se viene tagliato, ancora ributta e i suoi germogli non cessano di crescere;
8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו	8 se sotto terra invecchia la sua radice e al suolo muore il suo tronco,
9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע	9 al sentore dell'acqua rigermoglia e mette rami come nuova pianta.
10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו	10 L'uomo invece, se muore, giace inerte, quando il mortale spira, dov'è?
11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש	11 Potranno sparire le acque del mare e i fiumi prosciugarsi e disseccarsi,
12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם	12 ma l'uomo che giace più non s'alzerà, finché durano i cieli non si sveglierà, né più si desterà dal suo sonno.
13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני	13 Oh, se tu volessi nascondermi nella tomba, occultarmi, finché sarà passata la tua ira, fissarmi un termine e poi ricordarti di me!
14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי	14 Se l'uomo che muore potesse rivivere, aspetterei tutti i giorni della mia milizia finché arrivi per me l'ora del cambio!
15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף	15 Mi chiameresti e io risponderei, l'opera delle tue mani tu brameresti.
16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי	16 Mentre ora tu conti i miei passi non spieresti più il mio peccato:
17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני	17 in un sacchetto, chiuso, sarebbe il mio misfatto e tu cancelleresti la mia colpa.
18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו	18 Ohimè! come un monte finisce in una frana e come una rupe si stacca dal suo posto,
19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת	19 e le acque consumano le pietre, le alluvioni portano via il terreno: così tu annienti la speranza dell'uomo.
20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו	20 Tu lo abbatti per sempre ed egli se ne va, tu sfiguri il suo volto e lo scacci.
21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו	21 Siano pure onorati i suoi figli, non lo sa; siano disprezzati, lo ignora!
22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל	22 Soltanto i suoi dolori egli sente e piange sopra di sé.