Tehillim (תהילים) - Salmi 72

Miqra 'al pi ha-Mesorah	VULGATA
1 לִשְׁלֹמֹה ׀אֱֽלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּןוְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶֽלֶךְ׃	1 Psalmus Asaph. Quam bonus Israël Deus, his qui recto sunt corde !
2 יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶקוַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּֽט׃	2 Mei autem pene moti sunt pedes, pene effusi sunt gressus mei :
3 יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָםוּגְבָעוֹת בִּצְדָקָֽה׃	3 quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
4 יִשְׁפֹּט ׀ עֲֽנִיֵּי־עָםיוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹןוִידַכֵּא עוֹשֵֽׁק׃	4 Quia non est respectus morti eorum, et firmamentum in plaga eorum.
5 יִירָאוּךָ עִם־שָׁמֶשׁוְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִֽים׃	5 In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur.
6 יֵרֵד כְּמָטָר עַל־גֵּזכִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָֽרֶץ׃	6 Ideo tenuit eos superbia ; operti sunt iniquitate et impietate sua.
7 יִֽפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיקוְרֹב שָׁלוֹם עַד־בְּלִי יָרֵֽחַ׃	7 Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum ; transierunt in affectum cordis.
8 וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד־יָםוּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃	8 Cogitaverunt et locuti sunt nequitiam ; iniquitatem in excelso locuti sunt.
9 לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּיםוְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵֽכוּ׃	9 Posuerunt in cælum os suum, et lingua eorum transivit in terra.
10 מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּיםמִנְחָה יָשִׁיבוּמַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָאאֶשְׁכָּר יַקְרִֽיבוּ׃	10 Ideo convertetur populus meus hic, et dies pleni invenientur in eis.
11 וְיִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כׇל־מְלָכִיםכׇּל־גּוֹיִם יַעַבְדֽוּהוּ׃	11 Et dixerunt : Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso ?
12 כִּֽי־יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַוְעָנִי וְֽאֵין־עֹזֵר לֽוֹ׃	12 Ecce ipsi peccatores, et abundantes in sæculo obtinuerunt divitias.
13 יָחֹס עַל־דַּל וְאֶבְיוֹןוְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִֽׁיעַ׃	13 Et dixi : Ergo sine causa justificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas,
14 מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁםוְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָֽיו׃	14 et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
15 וִיחִי וְיִתֶּן־לוֹ מִזְּהַב שְׁבָאוְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִידכׇּל־הַיּוֹם יְבָרְכֶֽנְהוּ׃	15 Si dicebam : Narrabo sic ; ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
16 יְהִי פִסַּת־בַּר ׀ בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִיםיִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹוְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָֽרֶץ׃	16 Existimabam ut cognoscerem hoc ; labor est ante me :
17 יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָםלִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ ינין יִנּוֹן שְׁמוֹוְיִתְבָּרְכוּ בוֹכׇּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃	17 donec intrem in sanctuarium Dei, et intelligam in novissimis eorum.
18 בָּרוּךְ ׀ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵלעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּֽוֹ׃	18 Verumtamen propter dolos posuisti eis ; dejecisti eos dum allevarentur.
19 וּבָרוּךְ ׀ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָםוְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כֹּל הָאָרֶץאָמֵן ׀ וְאָמֵֽן׃	19 Quomodo facti sunt in desolationem ? subito defecerunt : perierunt propter iniquitatem suam.
20 כָּלּוּ תְפִלּוֹתדָּוִד בֶּן־יִשָֽׁי׃ ספר שלישי	20 Velut somnium surgentium, Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
	21 Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt ;
	22 et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi :
	23 ut jumentum factus sum apud te, et ego semper tecum.
	24 Tenuisti manum dexteram meam, et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
	25 Quid enim mihi est in cælo ? et a te quid volui super terram ?
	26 Defecit caro mea et cor meum ; Deus cordis mei, et pars mea, Deus in æternum.
	27 Quia ecce qui elongant se a te peribunt ; perdidisti omnes qui fornicantur abs te.
	28 Mihi autem adhærere Deo bonum est ; ponere in Domino Deo spem meam : ut annuntiem omnes prædicationes tuas in portis filiæ Sion.