Évangile selon Matthieu 22

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et Jésus se remit à leur parler en paraboles:	1 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּסֵף דַּבֵּר בִּמְשָׁלִים אֲלֵיהֶם לֵאמֹר
2 "Il en va du Royaume des Cieux comme d'un roi qui fit un festin de noces pour son fils.	2 דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר־עָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ
3 Il envoya ses serviteurs convier les invités aux noces, mais eux ne voulaient pas venir.	3 וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא
4 De nouveau il envoya d'autres serviteurs avec ces mots: "Dites aux invités: Voici, j'ai apprêtémon banquet, mes taureaux et mes bêtes grasses ont été égorgés, tout est prêt, venez aux noces.	4 וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים לֵאמֹר אִמְרוּ אֶל־הַקְּרוּאִים הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת־סְעוּדָתִי שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן בֹּאוּ אֶל־הַחֲתֻנָּה
5 Mais eux, n'en ayant cure, s'en allèrent, qui à son champ, qui à son commerce;	5 וְהֵם לֹא־שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־מִסְחָרוֹ
6 et les autres, s'emparant des serviteurs, les maltraitèrent et les tuèrent.	6 וְהַנִּשְׁאָרִים תָּפְשֹוּ אֶת־עֲבָדָיו וַיִּתְעַלְּלוּ בָם וַיַּהַרְגוּם
7 Le roi fut pris de colère et envoya ses troupes qui firent périr ces meurtriers et incendièrent leurville.	7 וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח צִבְאוֹתָיו וַיְאַבֵּד אֶת־הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְאֶת־עִירָם שָׂרַף בָּאֵשׁ
8 Alors il dit à ses serviteurs: La noce est prête, mais les invités n'en étaient pas dignes.	8 אָז אָמַר אֶל־עֲבָדָיו הֵן הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַקְּרוּאִים לֹא הָיוּ רְאוּיִם לָהּ
9 Allez donc aux départs des chemins, et conviez aux noces tous ceux que vous pourrez trouver.	9 לָכֵן לְכוּ־נָא אֶל־רָאשֵׁי הַדְּרָכִים וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֹתוֹ אֶל־הַחֲתֻנָּה
10 Ces serviteurs s'en allèrent par les chemins, ramassèrent tous ceux qu'ils trouvèrent, les mauvaiscomme les bons, et la salle de noces fut remplie de convives.	10 וַיֵּצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל־הַדְּרָכִים וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֹּל אֲשֶׁר מָצָאוּ גַּם־רָעִים גַּם־טוֹבִים וַיִּמָּלֵא בֵית־הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים
11 "Le roi entra alors pour examiner les convives, et il aperçut là un homme qui ne portait pas latenue de noces.	11 וַיְהִי כְּבוֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת־הַמְסֻבִּים וַיַּרְא בָּהֶם אִישׁ וְלֹא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה
12 Mon ami, lui dit-il, comment es-tu entré ici sans avoir une tenue de noces? L'autre resta muet.	12 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיכָה בָאתָ הֵנָּה וְאֵין לְךָ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה וַיֵּאָלַם
13 Alors le roi dit aux valets: Jetez-le, pieds et poings liés, dehors, dans les ténèbres: là seront lespleurs et les grincements de dents.	13 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים אִסְרוּ יָדָיו וְרַגְלָיו וּנְשָׂאתֶם וְהִשְׁלַכְתֶּם אוֹתוֹ אֶל־הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִּׁנָּיִם
14 Car beaucoup sont appelés, mais peu sont élus.	14 כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים
15 Alors les Pharisiens allèrent se concerter en vue de le surprendre en parole;	15 וַיֵּלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ אֵיךְ יַכְשִׁילֻהוּ בְּדָבָר
16 et ils lui envoient leurs disciples, accompagnés des Hérodiens, pour lui dire: "Maître, noussavons que tu es véridique et que tu enseignes la voie de Dieu en vérité sans te préoccuper de qui que ce soit, cartu ne regardes pas au rang des personnes.	16 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת־תַּלְמִידֵיהֶם עִם־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וַתּוֹרֶה בֶאֱמֶת אֶת־דֶּרֶךְ אֱלֹהִים וְלֹא תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי אֵינְךָ מַכִּיר פְּנֵי אָדָם
17 Dis-nous donc ton avis: Est-il permis ou non de payer l'impôt à César?"	17 לָכֵן הַגִּידָה־נָּא לָנוּ אֶת־דַּעְתֶּךָ הֲנָכוֹן לָנוּ לָתֵת־מַס אֶל־הַקֵּיסַר אִם־לֹא
18 Mais Jésus, connaissant leur perversité, riposta: "Hypocrites! pourquoi me tendez-vous unpiège?	18 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־רִשְׁעָתָם וַיֹּאמַר הַחֲנֵפִים מַה־תְּנַסּוּנִי
19 Faites-moi voir l'argent de l'impôt." Ils lui présentèrent un denier	19 הַרְאוּנִי אֶת־מַטְבֵּעַ הַמַּס וַיָּבִיאוּ לוֹ דִּינָר
20 et il leur dit: "De qui est l'effigie que voici? Et l'inscription?" Ils disent:	20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שֶׁל־מִי הַדְּיוֹקָן הַזֶּה וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו
21 "De César." Alors il leur dit: "Rendez donc à César ce qui est à César, et à Dieu ce qui est àDieu."	21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־הַקֵּיסָר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לַקֵּיסַר אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים
22 A ces mots ils furent tout surpris et, le laissant, ils s'en allèrent.	22 וּכְשָׁמְעָם אֶת־זֹאת תָּמָהוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיֵּלְכוּ לָהֶם
23 Ce jour-là, des Sadducéens, gens qui disent qu'il n'y a pas de résurrection, s'approchèrent de luiet l'interrogèrent en disant:	23 בַּיּוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר
24 "Maître, Moïse a dit: Si quelqu'un meurt sans avoir d'enfants, son frère épousera la femme, sabelle-soeur, et suscitera une postérité à son frère.	24 רַבִּי הֵן משֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבָנִים אֵין־לוֹ אָחִיו יְיַבֵּם אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו
25 Or il y avait chez nous sept frères. Le premier se maria, puis mourut sans postérité, laissant safemme à son frère.	25 וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו
26 Pareillement le deuxième, puis le troisième, jusqu'au septième.	26 וּכְמוֹ־כֵן גַּם הַשֵּׁנִי וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי עַד הַשִּׁבְעָה
27 Finalement, après eux tous, la femme mourut.	27 וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם־הָאִשָּׁה
28 A la résurrection, duquel des sept sera-t-elle donc la femme? Car tous l'auront eue."	28 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מִן־הַשִּׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי לְכֻלָּם הָיָתָה
29 Jésus leur répondit: "Vous êtes dans l'erreur, en ne connaissant ni les Ecritures ni la puissance deDieu.	29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־הַכְּתוּבִים וְגַם אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים
30 A la résurrection, en effet, on ne prend ni femme ni mari, mais on est comme des anges dans leciel.	30 כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה כִּי אִם־כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם יִהְיוּ
31 Quant à ce qui est de la résurrection des morts, n'avez-vous pas lu l'oracle dans lequel Dieu vousdit:	31 וְעַל־דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַנֶּאֱמָר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר
32 Je suis le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac et le Dieu de Jacob? Ce n'est pas de morts mais devivants qu'il est le Dieu!"	32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים
33 Et les foules, qui avaient entendu, étaient frappées de son enseignement.	33 וַיִּשְׁמַע הֲמוֹן הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ
34 Apprenant qu'il avait fermé la bouche aux Sadducéens, les Pharisiens se réunirent en groupe,	34 וְהַפְּרוּשִׁים כְּשָׁמְעָם כִּי סָכַר פִּי הַצַּדּוּקִים וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו
35 et l'un d'eux lui demanda pour l'embarrasser:	35 וְאֶחָד מֵהֶם מֵבִין בַּתּוֹרָה שָׁאַל אֹתוֹ לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר
36 "Maître, quel est le plus grand commandement de la Loi?"	36 רַבִּי אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה הִיא בַּתּוֹרָה
37 Jésus lui dit: "Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton coeur, de toute ton âme et de tout tonesprit:	37 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֶךָ
38 voilà le plus grand et le premier commandement.	38 זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה
39 Le second lui est semblable: Tu aimeras ton prochain comme toi-même.	39 וְהַשֵּׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
40 A ces deux commandements se rattache toute la Loi, ainsi que les Prophètes."	40 בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה כָּל־הַתּוֹרָה תְּלוּיָה וְגַם הַנְּבִיאִים
41 Comme les Pharisiens se trouvaient réunis, Jésus leur posa cette question:	41 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֵם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר
42 "Quelle est votre opinion au sujet du Christ? De qui est-il fils?" Ils lui disent: "De David" --	42 מַה־דַּעְתְּכֶם עַל־הַמָּשִׁיחַ בֶּן־מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן־דָּוִד
43 "Comment donc, dit-il, David parlant sous l'inspiration l'appelle-t-il Seigneur quand il dit:	43 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאֵיךְ קָרָא־לוֹ דָוִד בָּרוּחַ אָדוֹן בְּאָמְרוֹ
44 Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite, jusqu'à ce que j'aie mis tes ennemisdessous tes pieds?	44 נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
45 Si donc David l'appelle Seigneur, comment est-il son fils?"	45 וְעַתָּה אִם־דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן אֵיךְ הוּא בְּנוֹ
46 Nul ne fut capable de lui répondre un mot. Et à partir de ce jour personne n'osa plus l'interroger.	46 וְלֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר וְלֹא־עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־לִבּוֹ מִן־הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ