Lucas 6

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sucedió que cruzaba en sábado por unos sembrados; sus discípulos arrancaban y comían espigas desgranándolas con las manos.	1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו
2 Algunos de los fariseos dijeron: «¿Por qué hacéis lo que no es lícito en sábado?»	2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת
3 Y Jesús les respondió: «¿Ni siquiera habéis leído lo que hizo David, cuando sintió hambre él y los que le acompañaban,	3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו
4 cómo entró en la Casa de Dios, y tomando los panes de la presencia, que no es lícito comer sino sólo a los sacerdotes, comió él y dio a los que le acompañaban?»	4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם
5 Y les dijo: «El Hijo del hombre es señor del sábado».	5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא
6 Sucedió que entró Jesús otro sábado en la sinagoga y se puso a enseñar. Había allí un hombre que tenía la mano derecha seca.	6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית
7 Estaban al acecho los escribas y fariseos por si curaba en sábado, para encontrar de qué acusarle.	7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה
8 Pero él, conociendo sus pensamientos, dijo al hombre que tenía la mano seca: «Levántate y ponte ahí en medio». El, levantándose, se puso allí.	8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד
9 Entonces Jesús les dijo: «Yo os pregunto si en sábado es lícito hacer el bien en vez de hacer el mal, salvar una vida en vez de destruirla».	9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד
10 Y mirando a todos ellos, le dijo: «Extiende tu mano». El lo hizo, y quedó restablecida su mano.	10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת
11 Ellos se ofuscaron, y deliberaban entre sí qué harían a Jesús.	11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע
12 Sucedió que por aquellos días se fue él al monte a orar, y se pasó la noche en la oración de Dios.	12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים
13 Cuando se hizo de día, llamó a sus discípulos, y eligió doce de entre ellos, a los que llamó también apóstoles.	13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים
14 A Simón, a quien llamó Pedro, y a su hermano Andrés; a Santiago y Juan, a Felipe y Bartolomé,	14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי
15 a Mateo y Tomás, a Santiago de Alfeo y Simón, llamado Zelotes;	15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא
16 a Judas de Santiago, y a Judas Iscariote, que llegó a ser un traidor.	16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר
17 Bajando con ellos se detuvo en un paraje llano; había una gran multitud de discípulos suyos y gran muchedumbre del pueblo, de toda Judea, de Jerusalén y de la región costera de Tiro y Sidón,	17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם
18 que habían venido para oírle y ser curados de sus enfermedades. Y los que eran molestados por espíritus inmundos quedaban curados.	18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו
19 Toda la gente procuraba tocarle, porque salía de él una fuerza que sanaba a todos.	19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם
20 Y él, alzando los ojos hacia sus discípulos, decía: «Bienaventurados los pobres, porque vuestro es el Reino de Dios.	20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים
21 Bienaventurados los que tenéis hambre ahora, porque seréis saciados. Bienaventurados los que lloráis ahora, porque reiréis.	21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו
22 Bienaventurados seréis cuando los hombres os odien, cuando os expulsen, os injurien y proscriban vuestro nombre como malo, por causa del Hijo del hombre.	22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם
23 Alegraos ese día y saltad de gozo, que vuestra recompensa será grande en el cielo. Pues de ese modo trataban sus padres a los profetas.	23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים
24 «Pero ¡ay de vosotros, los ricos!, porque habéis recibido vuestro consuelo.	24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם
25 ¡Ay de vosotros, los que ahora estáis hartos!, porque tendréis hambre. ¡Ay de los que reís ahora!, porque tendréis aflicción y llanto.	25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו
26 ¡Ay cuando todos los hombres hablen bien de vosotros!, pues de ese modo trataban sus padres a los falsos profetas.	26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר
27 «Pero yo os digo a los que me escucháis: Amad a vuestros enemigos, haced bien a los que os odien,	27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם
28 bendecid a los que os maldigan, rogad por los que os difamen.	28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם
29 Al que te hiera en una mejilla, preséntale también la otra; y al que te quite el manto, no le niegues la túnica.	29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך
30 A todo el que te pida, da, y al que tome lo tuyo, no se lo reclames.	30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו
31 Y lo que queráis que os hagan los hombres, hacédselo vosotros igualmente.	31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם
32 Si amáis a los que os aman, ¿qué mérito tenéis? Pues también los pecadores aman a los que les aman.	32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם
33 Si hacéis bien a los que os lo hacen a vosotros, ¿qué mérito tenéis? ¡También los pecadores hacen otro tanto!	33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן
34 Si prestáis a aquellos de quienes esperáis recibir, ¿qué mérito tenéis? También los pecadores prestan a los pecadores para recibir lo correspondiente.	34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה
35 Más bien, amad a vuestros enemigos; haced el bien, y prestad sin esperar nada a cambio; y vuestra recompensa será grande, y seréis hijos del Altísimo, porque él es bueno con los ingratos y los perversos.	35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים
36 «Sed compasivos, como vuestro Padre es compasivo.	36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא
37 No juzguéis y no seréis juzgados, no condenéis y no seréis condenados; perdonad y seréis perdonados.	37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו
38 Dad y se os dará; una medida buena, apretada, remecida, rebosante pondrán en el halda de vuestros vestidos. Porque con la medida con que midáis se os medirá».	38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם
39 Les añadió una parábola: «¿Podrá un ciego guiar a otro ciego? ¿No caerán los dos en el hoyo?	39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת
40 No está el discípulo por encima del maestro. Todo el que esté bien formado, será como su maestro.	40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו
41 ¿Cómo es que miras la brizna que hay en el ojo de tu hermano, y no reparas en la viga que hay en tu propio ojo?	41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט
42 ¿Cómo puedes decir a tu hermano: “Hermano, deja que saque la brizna que hay en tu ojo”, no viendo tú mismo la viga que hay en el tuyo? Hipócrita, saca primero la viga de tu ojo, y entonces podrás ver para sacar la brizna que hay en el ojo de tu hermano.	42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך
43 «Porque no hay árbol bueno que dé fruto malo y, a la inversa, no hay árbol malo que dé fruto bueno.	43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב
44 Cada árbol se conoce por su fruto. No se recogen higos de los espinos, ni de la zarza se vendimian uvas.	44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה
45 El hombre bueno, del buen tesoro del corazón saca lo bueno, y el malo, del malo saca lo malo. Porque de lo que rebosa el corazón habla su boca.	45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו
46 «¿Por qué me llamáis: “Señor, Señor”, y no hacéis lo que digo?	46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר
47 «Todo el que venga a mí y oiga mis palabras y las ponga en práctica, os voy a mostrar a quién es semejante:	47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה
48 Es semejante a un hombre que, al edificar una casa, cavó profundamente y puso los cimientos sobre roca. Al sobrevenir una inundación, rompió el torrente contra aquella casa, pero no pudo destruirla por estar bien edificada.	48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו
49 Pero el que haya oído y no haya puesto en práctica, es semejante a un hombre que edificó una casa sobre tierra, sin cimientos, contra la que rompió el torrente y al instante se desplomó y fue grande la ruina de aquella casa».	49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא