Marcos 4

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Y otra vez se puso a enseñar a orillas del mar. Y se reunió tanta gente junto a él que hubo de subir a una barca y, ya en el mar, se sentó; toda la gente estaba en tierra a la orilla del mar.	1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה
2 Les enseñaba muchas cosas por medio de parábolas. Les decía en su instrucción:	2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם
3 «Escuchad. Una vez salió un sembrador a sembrar.	3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע
4 Y sucedió que, al sembrar, una parte cayó a lo largo del camino; vinieron las aves y se la comieron.	4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו
5 Otra parte cayó en terreno pedregoso, donde no tenía mucha tierra, y brotó en seguida por no tener hondura de tierra;	5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 pero cuando salió el sol se agostó y, por no tener raíz, se secó.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש
7 Otra parte cayó entre abrojos; crecieron los abrojos y la ahogaron, y no dio fruto.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי
8 Otras partes cayeron en tierra buena y, creciendo y desarrollándose, dieron fruto; unas produjeron treinta, otras sesenta, otras ciento».	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה
9 Y decía: «Quien tenga oídos para oír, que oiga».	9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 Cuando quedó a solas, los que le seguían a una con los Doce le preguntaban sobre las parábolas.	10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל
11 El les dijo: «A vosotros se os ha dado el misterio del Reino de Dios, pero a los que están fuera todo se les presenta en parábolas,	11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים
12 para que por mucho que miren no vean, por mucho que oigan no entiendan, no sea que se conviertan y se les perdone».	12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם
13 Y les dice: «¿No entendéis esta parábola? ¿Cómo, entonces, comprenderéis todas las parábolas?	13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם
14 El sembrador siembra la Palabra.	14 הזרע הוא זרע את הדבר
15 Los que están a lo largo del camino donde se siembra la Palabra son aquellos que, en cuanto la oyen, viene Satanás y se lleva la Palabra sembrada en ellos.	15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם
16 De igual modo, los sembrados en terreno pedregoso son los que, al oír la Palabra, al punto la reciben con alegría,	16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו
17 pero no tienen raíz en sí mismos, sino que son inconstantes; y en cuanto se presenta una tribulación o persecución por causa de la Palabra, sucumben en seguida.	17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו
18 Y otros son los sembrados entre los abrojos; son los que han oído la Palabra,	18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר
19 pero las preocupaciones del mundo, la seducción de las riquezas y las demás concupiscencias les invaden y ahogan la Palabra, y queda sin fruto.	19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו
20 Y los sembrados en tierra buena son aquellos que oyen la Palabra, la acogen y dan fruto, unos treinta, otros sesenta, otros ciento».	20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה
21 Les decía también: «¿Acaso se trae la lámpara para ponerla debajo del celemín o debajo del lecho? ¿No es para ponerla sobre el candelero?	21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה
22 Pues nada hay oculto si no es para que sea manifestado; nada ha sucedido en secreto, sino para que venga a ser descubierto.	22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי
23 Quien tenga oídos para oír, que oiga».	23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
24 Les decía también: «Atended a lo que escucháis. Con la medida con que midáis, se os medirá y aun con creces.	24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים
25 Porque al que tiene se le dará, y al que no tiene, aun lo que tiene se le quitará».	25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
26 También decía: «El Reino de Dios es como un hombre que echa el grano en la tierra;	26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה
27 duerma o se levante, de noche o de día, el grano brota y crece, sin que él sepa cómo.	27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע
28 La tierra da el fruto por sí misma; primero hierba, luego espiga, después trigo abundante en la espiga.	28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת
29 Y cuando el fruto lo admite, en seguida se le mete la hoz, porque ha llegado la siega».	29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר
30 Decía también: «¿Con qué compararemos el Reino de Dios o con qué parábola lo expondremos?	30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה
31 Es como un grano de mostaza que, cuando se siembra en la tierra, es más pequeña que cualquier semilla que se siembra en la tierra;	31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ
32 pero una vez sembrada, crece y se hace mayor que todas las hortalizas y echa ramas tan grandes que las aves del cielo anidan a su sombra».	32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו
33 Y les anunciaba la Palabra con muchas parábolas como éstas, según podían entenderle;	33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע
34 no les hablaba sin parábolas; pero a sus propios discípulos se lo explicaba todo en privado.	34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל
35 Este día, al atardecer, les dice: «Pasemos a la otra orilla».	35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר
36 Despiden a la gente y le llevan en la barca, como estaba; e iban otras barcas con él.	36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו
37 En esto, se levantó una fuerte borrasca y las olas irrumpían en la barca, de suerte que ya se anegaba la barca.	37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה
38 El estaba en popa, durmiendo sobre un cabezal. Le despiertan y le dicen: «Maestro, ¿no te importa que perezcamos?»	38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד
39 El, habiéndose despertado, increpó al viento y dijo al mar: «¡Calla, enmudece!» El viento se calmó y sobrevino una gran bonanza.	39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה
40 Y les dijo: «¿Por qué estáis con tanto miedo? ¿Cómo no tenéis fe?»	40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה
41 Ellos se llenaron de gran temor y se decían unos a otros: «Pues ¿quién es éste que hasta el viento y el mar le obedecen?»	41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו