Matthæum 5

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina	Stuttgartensia - Delitzsch
¹ Videns autem Jesus turbas, ascendit in montem, et cum sedisset, accesserunt ad eum discipuli ejus,	¹ וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו
² et aperiens os suum docebat eos dicens :	² וַיִּפְתַּח אֶת־פִּיהוּ וַיְלַמֵּד אוֹתָם לֵאמֹר
³ Beati pauperes spiritu : quoniam ipsorum est regnum cælorum.	³ אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי רוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
⁴ Beati mites : quoniam ipsi possidebunt terram.	⁴ אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים כִּי־הֵם יְנֻחָמוּ
⁵ Beati qui lugent : quoniam ipsi consolabuntur.	⁵ אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי־הֵמָּה יִירְשׁוּ הָאָרֶץ
⁶ Beati qui esuriunt et sitiunt justitiam : quoniam ipsi saturabuntur.	⁶ אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לַצְּדָקָה כִּי־הֵם יִשְׂבָּעוּ
⁷ Beati misericordes : quoniam ipsi misericordiam consequentur.	⁷ אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים כִּי־הֵם יְרֻחָמוּ
⁸ Beati mundo corde : quoniam ipsi Deum videbunt.	⁸ אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב כִּי־הֵם יֶחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים
⁹ Beati pacifici : quoniam filii Dei vocabuntur.	⁹ אַשְׁרֵי רֹדְפֵי שָׁלוֹם כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵאוּ
¹⁰ Beati qui persecutionem patiuntur propter justitiam : quoniam ipsorum est regnum cælorum.	¹⁰ אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
¹¹ Beati estis cum maledixerint vobis, et persecuti vos fuerint, et dixerint omne malum adversum vos mentientes, propter me :	¹¹ אַשְׁרֵיכֶם אִם־יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וִידַבְּרוּ בְשֶׁקֶר עֲלֵיכֶם כָּל־רָע בַּעֲבוּרִי
¹² gaudete, et exsultate, quoniam merces vestra copiosa est in cælis. Sic enim persecuti sunt prophetas, qui fuerunt ante vos.	¹² שִׂמְחוּ וְגִילוּ כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמָיִם כִּי־כֵן רָדְפוּ אֶת־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיכֶם
¹³ Vos estis sal terræ. Quod si sal evanuerit, in quo salietur ? ad nihilum valet ultra, nisi ut mittatur foras, et conculcetur ab hominibus.	¹³ אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם־הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יָמְלָח הֵן לֹא־יִצְלַח עוֹד לַכֹּל כִּי אִם־לְהַשְׁלִיךְ חוּצָה וְהָיָה מִרְמָס לִבְנֵי אָדָם
¹⁴ Vos estis lux mundi. Non potest civitas abscondi supra montem posita,	¹⁴ אַתֶּם אוֹר הָעוֹלָם עִיר ישֶׁבֶת עַל־הָהָר לֹא תוּכַל לְהִסָּתֵר
¹⁵ neque accendunt lucernam, et ponunt eam sub modio, sed super candelabrum, ut luceat omnibus qui in domo sunt.	¹⁵ גַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר וְשָׂמִים אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה וְיָאֵר לְכָל־אַנְשֵׁי הַבָּיִת
¹⁶ Sic luceat lux vestra coram hominibus : ut videant opera vestra bona, et glorificent Patrem vestrum, qui in cælis est.	¹⁶ כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם
¹⁷ Nolite putare quoniam veni solvere legem aut prophetas : non veni solvere, sed adimplere.	¹⁷ אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלֹּאת
¹⁸ Amen quippe dico vobis, donec transeat cælum et terra, jota unum aut unus apex non præteribit a lege, donec omnia fiant.	¹⁸ כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הַכֹּל
¹⁹ Qui ergo solverit unum de mandatis istis minimis, et docuerit sic homines, minimus vocabitur in regno cælorum : qui autem fecerit et docuerit, hic magnus vocabitur in regno cælorum.	¹⁹ לָכֵן מִי אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֺת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וְכֵן יְלַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם קָטוֹן יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן הוּא גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
²⁰ Dico enim vobis, quia nisi abundaverit justitia vestra plus quam scribarum et pharisæorum, non intrabitis in regnum cælorum.	²⁰ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִרְבֶּה צִדְקַתְכֶם מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ אֶל־מַלְכוּת הַשָּׁמָיִם
²¹ Audistis quia dictum est antiquis : Non occides : qui autem occiderit, reus erit judicio.	²¹ שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין
²² Ego autem dico vobis : quia omnis qui irascitur fratri suo, reus erit judicio. Qui autem dixerit fratri suo, raca : reus erit concilio. Qui autem dixerit, fatue : reus erit gehennæ ignis.	²² אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יִקְצֹף עַל־אָחִיו חִנָּם מְחֻיָּב הוּא לְבֵית דִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־אָחִיו רֵקָא מְחֻיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אַתָּה הַנָּבָל מְחֻיָּב לְאֵשׁ גֵּיהִנֹּם
²³ Si ergo offers munus tuum ad altare, et ibi recordatus fueris quia frater tuus habet aliquid adversum te :	²³ לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁם תִּזְכֹּר כִּי־יֵשׁ לְאָחִיךָ דָּבָר עָלֶיךָ
²⁴ relinque ibi munus tuum ante altare, et vade prius reconciliari fratri tuo : et tunc veniens offeres munus tuum.	²⁴ עָזוֹב תַּעֲזֹב שָׁם אֶת־קָרְבָּנְךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְקַדֵּם לָלֶכֶת לְכַפֵּר פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ
²⁵ Esto consentiens adversario tuo cito dum es in via cum eo : ne forte tradat te adversarius judici, et judex tradat te ministro : et in carcerem mittaris.	²⁵ מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן־יַסְגִּיר אֹתְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל־הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשּׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא
²⁶ Amen dico tibi, non exies inde, donec reddas novissimum quadrantem.	²⁶ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר שִׁלַּמְתָּ אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה
²⁷ Audistis quia dictum est antiquis : Non mœchaberis.	²⁷ שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִנְאָף
²⁸ Ego autem dico vobis : quia omnis qui viderit mulierem ad concupiscendum eam, jam mœchatus est eam in corde suo.	²⁸ אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יַבִּיט בְּאִשָּׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ
²⁹ Quod si oculus tuus dexter scandalizat te, erue eum, et projice abs te : expedit enim tibi ut pereat unum membrorum tuorum, quam totum corpus tuum mittatur in gehennam.	²⁹ וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם
³⁰ Et si dextra manus tua scandalizat te, abscide eam, et projice abs te : expedit enim tibi ut pereat unum membrorum tuorum, quam totum corpus tuum eat in gehennam.	³⁰ וְאִם־יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמֶּךָּ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם
³¹ Dictum est autem : Quicumque dimiserit uxorem suam, det ei libellum repudii.	³¹ וְנֶאֱמַר אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת
³² Ego autem dico vobis : quia omnis qui dimiserit uxorem suam, excepta fornicationis causa, facit eam mœchari : et qui dimissam duxerit, adulterat.	³² אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת עֹשֶׂה אֹתָהּ נֹאָפֶת וְהַלֹּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָּׁה נֹאֵף הוּא
³³ Iterum audistis quia dictum est antiquis : Non perjurabis : reddes autem Domino juramenta tua.	³³ עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לַקַּדְמוֹנִים לֹא תִשָּׁבַע לַשָּׁקֶר וְשַׁלֵּם לַיהוָֹה שְׁבֻעוֹתֶיךָ
³⁴ Ego autem dico vobis, non jurare omnino, neque per cælum, quia thronus Dei est :	³⁴ אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִשָּׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָּׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה
³⁵ neque per terram, quia scabellum est pedum ejus : neque per Jerosolymam, quia civitas est magni regis :	³⁵ וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב
³⁶ neque per caput tuum juraveris, quia non potes unum capillum album facere, aut nigrum.	³⁶ אַף בְּרֹאשְׁךָ אַל־תִּשָּׁבֵעַ כִּי־אֵין בִּיכָלְתְּךָ לַהֲפֹךְ שֵׂעָר אֶחָד לְלָבָן אוֹ לְשָׁחֹר
³⁷ Sit autem sermo vester, est, est : non, non : quod autem his abundantius est, a malo est.	³⁷ אַךְ־יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר מֵאֵלֶּה מִן־הָרָע הוּא
³⁸ Audistis quia dictum est : Oculum pro oculo, et dentem pro dente.	³⁸ שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן
³⁹ Ego autem dico vobis, non resistere malo : sed si quis te percusserit in dexteram maxillam tuam, præbe illi et alteram :	³⁹ אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמְמוּ לָרָע אַךְ הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת
⁴⁰ et ei, qui vult tecum judicio contendere, et tunicam tuam tollere, dimitte ei et pallium :	⁴⁰ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֶּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל
⁴¹ et quicumque te angariaverit mille passus, vade cum illo et alia duo.	⁴¹ וְהָאוֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם
⁴² Qui petit a te, da ei : et volenti mutuari a te, ne avertaris.	⁴² הַשֹּׁאֵל מֵאִתְּךָ תֶּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֺת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו
⁴³ Audistis quia dictum est : Diliges proximum tuum, et odio habebis inimicum tuum.	⁴³ שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ
⁴⁴ Ego autem dico vobis : diligite inimicos vestros, benefacite his qui oderunt vos, et orate pro persequentibus et calumniantibus vos :	⁴⁴ אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם בָּרְכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם וְהִתְפַּלְלוּ בְּעַד מַכְאִיבֵיכֶם וְרֹדְפֵיכֶם
⁴⁵ ut sitis filii Patris vestri, qui in cælis est : qui solem suum oriri facit super bonos et malos : et pluit super justos et injustos.	⁴⁵ לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים
⁴⁶ Si enim diligitis eos qui vos diligunt, quam mercedem habebitis ? nonne et publicani hoc faciunt ?	⁴⁶ כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־הוּא שְׂכַרְכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת
⁴⁷ Et si salutaveritis fratres vestros tantum, quid amplius facitis ? nonne et ethnici hoc faciunt ?	⁴⁷ וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־יִּתְרוֹן לָכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשֹוּ־זֹאת
⁴⁸ Estote ergo vos perfecti, sicut et Pater vester cælestis perfectus est.	⁴⁸ לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׁלֵם הוּא

Vetus Testamentum

Novum Testamentum

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati