Livre de Job 14

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 L’humain, né de la femme, sa vie est courte, et jamais sans problèmes.	1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז
2 Comme la fleur il sort et puis se fane, comme l’ombre il court et jamais ne s’arrête.	2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
3 Et c’est sur lui que tu as l’œil ouvert, c’est lui que tu fais comparaître devant toi?	3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
4 Qui fera sortir le pur de l’impur? Personne!	4 מי יתן טהור מטמא לא אחד
5 Puisque ses jours lui sont comptés, que de toi dépend le nombre de ses mois, et qu’il ne peut passer le terme fixé par toi,	5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור
6 alors: regarde ailleurs et laisse-le, comme un ouvrier, finir sa journée.	6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו
7 Pour l’arbre il y a un espoir: on l’a coupé, il reprendra vie, il ne cessera de pousser des rejets.	7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
8 Sa racine peut vieillir en terre et son tronc mourir dans le sol,	8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
9 rien qu’à l’odeur de l’eau il bourgeonne et comme un jeune plant il refait un feuillage.	9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע
10 Mais l’homme aussitôt mort se défait: quand il a expiré, où voudrait-on qu’il soit?	10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
11 La mer pourrait perdre ses eaux, les fleuves se vider et rester secs,	11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש
12 celui qui gît ne se relèvera pas! Pas de réveil pour lui tant que durent les cieux, les humains ne sortiront pas de leur sommeil.	12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם
13 14:14 S’il était possible qu’un mort revive,	13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
14 14:13 je voudrais que tu me gardes dans le monde d’en bas, que tu m’y caches, le temps que passe ta colère, et que tu fixes un jour pour te souvenir de moi. 14b Là-bas, tant que durerait mon service, j’attendrais l’heure de la relève,	14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי
15 Alors tu appellerais et je te répondrais, tu viendrais réclamer l’œuvre de tes mains.	15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
16 Fini le temps où tu comptais tous mes pas: tu ne regarderais plus mes péchés,	16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי
17 tu bouclerais ma faute dans un sac et blanchirais mes dettes.	17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני
18 Mais non! La montagne s’éboule, le rocher cède,	18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו
19 les eaux creusent les pierres, l’averse emporte les terres; et l’espoir de l’homme, tu l’enlèves!	19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
20 Tu le terrasses: c’est fini, il s’en est allé; tu le défigures et tu l’envoies au diable.	20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
21 Si ses fils sont honorés, il ne le sait pas, s’ils sont méprisés, il n’en a nulle idée:	21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו
22 il n’a de chagrin que pour son propre corps, il n’a plus d’autre deuil que le sien.	22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל