Lettera ai Romani 10

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Fratelli, il desiderio del mio cuore e la mia preghiera sale a Dio per la loro salvezza.	1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו
2 Rendo infatti loro testimonianza che hanno zelo per Dio, ma non secondo una retta conoscenza;	2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת
3 poiché, ignorando la giustizia di Dio e cercando di stabilire la propria, non si sono sottomessi alla giustizia di Dio.	3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו
4 Ora, il termine della legge è Cristo, perché sia data la giustizia a chiunque crede.	4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו
5 Mosè infatti descrive la giustizia che viene dalla legge così: 'L'uomo che la pratica vivrà per essa'.	5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם
6 Invece la giustizia che viene dalla fede parla così: 'Non dire nel tuo cuore: Chi salirà al cielo'? Questo significa farne discendere Cristo;	6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח
7 oppure: 'Chi discenderà nell'abisso'? Questo significa far risalire Cristo dai morti.	7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים
8 Che dice dunque? 'Vicino a te è la parola, sulla tua bocca e nel tuo cuore': cioè la parola della fede che noi predichiamo.	8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים
9 Poiché se confesserai con la tua bocca che Gesù è il Signore, e crederai con il tuo cuore che Dio lo ha risuscitato dai morti, sarai salvo.	9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע
10 Con il cuore infatti si crede per ottenere la giustizia e con la bocca si fa la professione di fede per avere la salvezza.	10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה
11 Dice infatti la Scrittura: 'Chiunque crede in lui non sarà deluso'.	11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש
12 Poiché non c'è distinzione fra Giudeo e Greco, dato che lui stesso è il Signore di tutti, ricco verso tutti quelli che l'invocano.	12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו
13 Infatti: 'Chiunque invocherà il nome del Signore sarà salvato'.	13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
14 Ora, come potranno invocarlo senza aver prima creduto in lui? E come potranno credere, senza averne sentito parlare? E come potranno sentirne parlare senza uno che lo annunzi?	14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד
15 E come lo annunzieranno, senza essere prima inviati? Come sta scritto: 'Quanto son belli i piedi di coloro che recano un lieto annunzio di bene'!	15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב
16 Ma non tutti hanno obbedito al vangelo. Lo dice Isaia: Signore, 'chi ha creduto alla nostra predicazione'?	16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו
17 La fede dipende dunque dalla predicazione e la predicazione a sua volta si attua per la parola di Cristo.	17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים
18 Ora io dico: Non hanno forse udito? Tutt'altro: 'per tutta la terra è corsa la loro voce, e fino ai confini del mondo le loro parole'.	18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם
19 E dico ancora: Forse Israele non ha compreso? Già per primo Mosè dice: 'Io vi renderò gelosi di un popolo che non è popolo; contro una nazione senza intelligenza susciterò il vostro sdegno'.	19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם
20 Isaia poi arriva fino ad affermare: 'Sono stato trovato da quelli che non mi cercavano, mi sono manifestato a quelli che non si rivolgevano a me',	20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו
21 mentre di Israele dice: 'Tutto il giorno ho steso le mani verso un popolo disobbediente e ribelle'!	21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה