Vangelo secondo Marco 10

BIBBIA CEI 1974	MODERN HEBREW BIBLE
1 Partito di là, si recò nel territorio della Giudea e oltre il Giordano. La folla accorse di nuovo a lui e di nuovo egli l'ammaestrava, come era solito fare.	1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם
2 E avvicinatisi dei farisei, per metterlo alla prova, gli domandarono: "È lecito ad un marito ripudiare la propria moglie?".	2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו
3 Ma egli rispose loro: "Che cosa vi ha ordinato Mosè?".	3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה
4 Dissero: "Mosè ha permesso di 'scrivere un atto di ripudio e di rimandarla'".	4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח
5 Gesù disse loro: "Per la durezza del vostro cuore egli scrisse per voi questa norma.	5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת
6 Ma all'inizio della creazione 'Dio li creò maschio e femmina';	6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים
7 'per questo l'uomo lascerà suo padre e sua madre e i due saranno una carne sola'.	7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
8 Sicché non sono più due, ma una sola carne.	8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד
9 L'uomo dunque non separi ciò che Dio ha congiunto".	9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם
10 Rientrati a casa, i discepoli lo interrogarono di nuovo su questo argomento. Ed egli disse:	10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת
11 "Chi ripudia la propria moglie e ne sposa un'altra, commette adulterio contro di lei;	11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה
12 se la donna ripudia il marito e ne sposa un altro, commette adulterio".	12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא
13 Gli presentavano dei bambini perché li accarezzasse, ma i discepoli li sgridavano.	13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם
14 Gesù, al vedere questo, s'indignò e disse loro: "Lasciate che i bambini vengano a me e non glielo impedite, perché a chi è come loro appartiene il regno di Dio.	14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
15 In verità vi dico: Chi non accoglie il regno di Dio come un bambino, non entrerà in esso".	15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
16 E prendendoli fra le braccia e ponendo le mani sopra di loro li benediceva.	16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם
17 Mentre usciva per mettersi in viaggio, un tale gli corse incontro e, gettandosi in ginocchio davanti a lui, gli domandò: "Maestro buono, che cosa devo fare per avere la vita eterna?".	17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
18 Gesù gli disse: "Perché mi chiami buono? Nessuno è buono, se non Dio solo.	18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
19 Tu conosci i comandamenti: 'Non uccidere, non commettere adulterio, non rubare, non dire falsa testimonianza', non frodare, 'onora il padre e la madre'".	19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך
20 Egli allora gli disse: "Maestro, tutte queste cose le ho osservate fin dalla mia giovinezza".	20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי
21 Allora Gesù, fissatolo, lo amò e gli disse: "Una cosa sola ti manca: va', vendi quello che hai e dàllo ai poveri e avrai un tesoro in cielo; poi vieni e seguimi".	21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי
22 Ma egli, rattristatosi per quelle parole, se ne andò afflitto, poiché aveva molti beni.	22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו
23 Gesù, volgendo lo sguardo attorno, disse ai suoi discepoli: "Quanto difficilmente coloro che hanno ricchezze entreranno nel regno di Dio!".	23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
24 I discepoli rimasero stupefatti a queste sue parole; ma Gesù riprese: "Figlioli, com'è difficile entrare nel regno di Dio!	24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים
25 È più facile che un cammello passi per la cruna di un ago, che un ricco entri nel regno di Dio".	25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Essi, ancora più sbigottiti, dicevano tra loro: "E chi mai si può salvare?".	26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע
27 Ma Gesù, guardandoli, disse: "Impossibile presso gli uomini, ma non presso Dio! Perché tutto è possibile presso Dio".	27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר
28 Pietro allora gli disse: "Ecco, noi abbiamo lasciato tutto e ti abbiamo seguito".	28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Gesù gli rispose: "In verità vi dico: non c'è nessuno che abbia lasciato casa o fratelli o sorelle o madre o padre o figli o campi a causa mia e a causa del vangelo,	29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה
30 che non riceva già al presente cento volte tanto in case e fratelli e sorelle e madri e figli e campi, insieme a persecuzioni, e nel futuro la vita eterna.	30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים
31 E molti dei primi saranno ultimi e gli ultimi i primi".	31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים
32 Mentre erano in viaggio per salire a Gerusalemme, Gesù camminava davanti a loro ed essi erano stupiti; coloro che venivano dietro erano pieni di timore. Prendendo di nuovo in disparte i Dodici, cominciò a dir loro quello che gli sarebbe accaduto:	32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר
33 "Ecco, noi saliamo a Gerusalemme e il Figlio dell'uomo sarà consegnato ai sommi sacerdoti e agli scribi: lo condanneranno a morte, lo consegneranno ai pagani,	33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים
34 lo scherniranno, gli sputeranno addosso, lo flagelleranno e lo uccideranno; ma dopo tre giorni risusciterà".	34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום
35 E gli si avvicinarono Giacomo e Giovanni, i figli di Zebedèo, dicendogli: "Maestro, noi vogliamo che tu ci faccia quello che ti chiederemo".	35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך
36 Egli disse loro: "Cosa volete che io faccia per voi?". Gli risposero:	36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם
37 "Concedici di sedere nella tua gloria uno alla tua destra e uno alla tua sinistra".	37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך
38 Gesù disse loro: "Voi non sapete ciò che domandate. Potete bere il calice che io bevo, o ricevere il battesimo con cui io sono battezzato?". Gli risposero: "Lo possiamo".	38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה
39 E Gesù disse: "Il calice che io bevo anche voi lo berrete, e il battesimo che io ricevo anche voi lo riceverete.	39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו
40 Ma sedere alla mia destra o alla mia sinistra non sta a me concederlo; è per coloro per i quali è stato preparato".	40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם
41 All'udire questo, gli altri dieci si sdegnarono con Giacomo e Giovanni.	41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן
42 Allora Gesù, chiamatili a sé, disse loro: "Voi sapete che coloro che sono ritenuti capi delle nazioni le dominano, e i loro grandi esercitano su di esse il potere.	42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם
43 Fra voi però non è così; ma chi vuol essere grande tra voi si farà vostro servitore,	43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת
44 e chi vuol essere il primo tra voi sarà il servo di tutti.	44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל
45 Il Figlio dell'uomo infatti non è venuto per essere servito, ma per servire e dare la propria vita in riscatto per molti".	45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
46 E giunsero a Gèrico. E mentre partiva da Gèrico insieme ai discepoli e a molta folla, il figlio di Timèo, Bartimèo, cieco, sedeva lungo la strada a mendicare.	46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות
47 Costui, al sentire che c'era Gesù Nazareno, cominciò a gridare e a dire: "Figlio di Davide, Gesù, abbi pietà di me!".	47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני
48 Molti lo sgridavano per farlo tacere, ma egli gridava più forte: "Figlio di Davide, abbi pietà di me!".	48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני
49 Allora Gesù si fermò e disse: "Chiamatelo!". E chiamarono il cieco dicendogli: "Coraggio! Alzati, ti chiama!".	49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך
50 Egli, gettato via il mantello, balzò in piedi e venne da Gesù.	50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע
51 Allora Gesù gli disse: "Che vuoi che io ti faccia?". E il cieco a lui: "Rabbunì, che io riabbia la vista!".	51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה
52 E Gesù gli disse: "Va', la tua fede ti ha salvato". E subito riacquistò la vista e prese a seguirlo per la strada.	52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך