| 1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה | 1 Ich schloß einen Bund mit meinen Augen, nie lüstern nach einer Jungfrau zu blicken. |
| 2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים | 2 Was wäre mein Anteil sonst von Gott droben, mein Erbe vom Allmächtigen aus der Höhe? |
| 3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און | 3 Wird nicht Verderben dem Frevler zuteil und Verstoßung dem Übeltäter? |
| 4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור | 4 Ist Er es nicht, der meine Wege sieht und alle meine Schritte zählt? |
| 5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי | 5 Bin ich mit Lüge umgegangen, eilte mein Fuß der Täuschung nach? |
| 6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי | 6 Er möge mich wägen auf richtiger Waage, und Gott wird meine Unschuld erkennen! |
| 7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום | 7 Wenn mein Schritt vom Wege wich, mein Herz meinen Augen folgte, an meinen Händen ein Makel klebte, |
| 8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו | 8 so genieße ein anderer, was ich säte, und was immer mir sproßt, soll entwurzelt werden! |
| 9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי | 9 Ließ sich mein Herz um ein Weib betören, und lauerte ich an der Tür meines Nächsten, |
| 10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין | 10 so sei meine Frau einem andern zu Willen, und Fremde mögen sich über sie beugen! |
| 11 כי הוא זמה והיא עון פלילים | 11 Doch das wäre eine Schandtat, wäre ein Vergehen, strafbar vor dem Gericht. |
| 12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש | 12 Ja, es wäre ein Feuer, das bis zur Unterwelt fressen und meine ganze Habe entwurzeln würde. |
| 13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי | 13 Wenn ich des Sklaven und der Sklavin Recht in ihrem Streitfall wider mich verwarf, |
| 14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו | 14 was kann ich dann tun, wenn Gott sich erhebt, was ihm erwidern, wenn er Rechenschaft verlangt? |
| 15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד | 15 Hat nicht, der mich im Mutterleib schuf, auch ihn erschaffen, und einer uns im Mutterschoß gebildet? |
| 16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה | 16 Versagte ich den Armen einen Wunsch, ließ ich verschmachten der Witwe Augen? |
| 17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה | 17 Aß ich für mich allein meinen Imbiß, ohne daß davon auch das Waisenkind aß? |
| 18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה | 18 Denn seit meiner Jugend zog er mich groß wie ein Vater, und vom Schoß meiner Mutter an führte er mich! |
| 19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון | 19 Sah ich einen Verarmten und ließ ihn ohne Gewand, und ohne Decke den Dürftigen? |
| 20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם | 20 Haben nicht seine (bekleideten) Lenden mich dankbar gepriesen, wärmte er sich nicht von der Wolle meiner Schafe? |
| 21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי | 21 Schwang ich drohend die Hand gegen eine Waise, weil ich am Tor für mich Rechtshelfer sah, |
| 22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר | 22 So soll mir die Achsel aus der Schulter fallen und der Arm vom Gelenk brechen! |
| 23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל | 23 Denn als Schrecken überfiele mich Gottes Strafverderben, und vor seiner Hoheit hielte ich nicht stand. |
| 24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי | 24 Setzte ich mein Vertrauen auf Gold, nannte ich Feingold meine Hoffnung? |
| 25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי | 25 Freute ich mich, daß groß mein Vermögen und daß gar viel meine Hand gewann? |
| 26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך | 26 Blickte ich auf zur Sonne, wenn sie erstrahlte, oder zum Mond, wenn er prachtvoll einherzog, |
| 27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי | 27 und ließ sich mein Herz dann heimlich betören, und sandte meine Hand vom Mund Küsse empor? |
| 28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל | 28 Auch das wäre ein Vergehen, schuldig des Gerichtes; denn ich hätte Gott in der Höhe verleugnet. |
| 29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע | 29 Freute ich mich am Unglück meines Feindes, jauchzte ich auf, wenn Unheil ihn traf? |
| 30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו | 30 Nein, ich gab meinen Mund nicht zum Sündigen hin, um sein Leben durch einen Fluch zu verwünschen. |
| 31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע | 31 Sagten nicht meines Zeltes Genossen: "Bei ihm durfte sich jeder sättigen mit Fleisch"? |
| 32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח | 32 Kein Fremdling mußte im Freien übernachten, dem Wanderer tat ich die Türen auf. |
| 33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני | 33 Verheimlichte ich meine Fehler nach Menschenart, indem ich im Herzen meine Schuld verbarg, |
| 34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח | 34 weil ich die große Volksmenge scheute, der Sippen Verachtung mich schreckte, so daß ich stillschwieg und zur Tür nicht hinausging? |
| 35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי | 35 O daß doch einer mich hören möchte! Ja, dies ist mein Begehren, daß mir der Allmächtige Antwort gäbe und mein Gegner im Streit eine Klageschrift schriebe! |
| 36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי | 36 Wahrlich, ich wollte auf meine Schulter sie heben; ich wände als Kranz sie mir um! |
| 37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו | 37 Alle meine Schritte täte ich ihm kund und nahte mich ihm wie ein Fürst! |
| 38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון | 38 [Wenn wider mich mein Ackerfeld klagte und insgesamt seine Furchen weinten, |
| 39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי | 39 wenn seinen Ertrag ich verzehrte, ohne bezahlt zu haben, und das Verlangen seines Besitzers unerfüllt ließ, |
| 40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב | 40 so möge anstelle des Weizens Dorngestrüpp wachsen und statt der Gerste stinkender Lolch!"] - Zu Ende sind die Worte Jobs. - |
