Salmi תהילים (Tehillim) 50

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 מִזְמוֹר לְאָסָףאֵל ׀ אֱֽלֹהִים יְֽהֹוָהדִּבֶּר וַיִּקְרָא־אָרֶץמִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃	1 Psalmus. Asaph. Deus deorum, Dominus, locutus est et vocavit terram a solis ortu usque ad occasum.
2 מִצִּיּוֹן מִכְלַל־יֹפִיאֱלֹהִים הוֹפִֽיעַ׃	2 Ex Sion speciosa decore Deus illuxit,
3 יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְֽאַל־יֶחֱרַשׁאֵשׁ־לְפָנָיו תֹּאכֵלוּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹֽד׃	3 Deus noster veniet et non silebit: ignis consumens est in conspectu eius, et in circuitu eius tempestas valida.
4 יִקְרָא אֶל־הַשָּׁמַיִם מֵעָלוְאֶל־הָאָרֶץ לָדִין עַמּֽוֹ׃	4 Advocabit caelum desursum et terram discernere populum suum:
5 אִסְפוּ־לִי חֲסִידָיכֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי־זָֽבַח׃	5 “ Congregate mihi sanctos meos, qui disposuerunt testamentum meum in sacrificio ”.
6 וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹכִּֽי־אֱלֹהִים ׀ שֹׁפֵט הוּא סֶֽלָה׃	6 Et annuntiabunt caeli iustitiam eius, quoniam Deus iudex est.
7 שִׁמְעָה עַמִּי ׀ וַאֲדַבֵּרָהיִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְאֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹֽכִי׃	7 “ Audi, populus meus, et loquar, Israel, et testificabor adversum te: Deus, Deus tuus, ego sum.
8 לֹא עַל־זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָוְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִֽיד׃	8 Non in sacrificiis tuis arguam te; holocausta enim tua in conspectu meo sunt semper.
9 לֹא־אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָרמִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִֽים׃	9 Non accipiam de domo tua vitulos neque de gregibus tuis hircos.
10 כִּי־לִי כׇל־חַיְתוֹ־יָעַרבְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף׃	10 Quoniam meae sunt omnes ferae silvarum, iumentorum mille in montibus.
11 יָדַעְתִּי כׇּל־עוֹף הָרִיםוְזִיז שָׂדַי עִמָּדִֽי׃	11 Cognovi omnia volatilia caeli; et, quod movetur in agro, meum est.
12 אִם־אֶרְעַב לֹא־אֹמַר לָךְכִּי־לִי תֵבֵל וּמְלֹאָֽהּ׃	12 Si esuriero non dicam tibi; meus est enim orbis terrae et plenitudo eius.
13 הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִיםוְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּֽה׃	13 Numquid manducabo carnes taurorum aut sanguinem hircorum potabo?
14 זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָהוְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶֽיךָ׃	14 Immola Deo sacrificium laudis et redde Altissimo vota tua;
15 וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָהאֲחַלֶּצְךָ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃	15 et invoca me in die tribulationis: eruam te, et honorificabis me ”.
16 וְלָרָשָׁע ׀ אָמַר אֱלֹהִיםמַה־לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּיוַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי־פִֽיךָ׃	16 Peccatori autem dixit Deus: “ Quare tu enarras praecepta mea et assumis testamentum meum in os tuum?
17 וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָרוַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶֽיךָ׃	17 Tu vero odisti disciplinam et proiecisti sermones meos retrorsum.
18 אִם־רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹוְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶֽךָ׃	18 Si videbas furem, currebas cum eo; et cum adulteris erat portio tua.
19 פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָהוּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָֽה׃	19 Os tuum dimittebas ad malitiam, et lingua tua concinnabat dolos.
20 תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּרבְּבֶֽן־אִמְּךָ תִּתֶּן־דֹּֽפִי׃	20 Sedens adversus fratrem tuum loquebaris et adversus filium matris tuae proferebas opprobrium.
21 אֵלֶּה עָשִׂיתָ ׀ וְֽהֶחֱרַשְׁתִּידִּמִּיתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶה כָמוֹךָאוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶֽיךָ׃	21 Haec fecisti, et tacui. Existimasti quod eram tui similis. Arguam te et statuam illa contra faciem tuam.
22 בִּינוּ־נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּפֶּן־אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּֽיל׃	22 Intellegite haec, qui obliviscimini Deum, ne quando rapiam, et non sit qui eripiat.
23 זֹבֵחַ תּוֹדָה יְֽכַבְּדָנְנִיוְשָׂם דֶּרֶךְאַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִֽים׃	23 Qui immolabit sacrificium laudis, honorificabit me; et, qui immaculatus est in via, ostendam illi salutare Dei ”.