Eclesiastés/Qohelet 3

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Todo tiene su momento, y cada cosa su tiempo bajo el cielo:	1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים
2 Su tiempo el nacer, y su tiempo el morir; su tiempo el plantar, y su tiempo el arrancar lo plantado.	2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע
3 Su tiempo el matar, y su tiempo el sanar; su tiempo el destruir, y su tiempo el edificar.	3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות
4 Su tiempo el llorar, y su tiempo el reír; su tiempo el lamentarse, y su tiempo el danzar.	4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד
5 Su tiempo el lanzar piedras, y su tiempo el recogerlas; su tiempo el abrazarse, y su tiempo el separarse.	5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק
6 Su tiempo el buscar, y su tiempo el perder; su tiempo el guardar, y su tiempo el tirar.	6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
7 Su tiempo el rasgar, y su tiempo el coser; su tiempo el callar, y su tiempo el hablar.	7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר
8 Su tiempo el amar, y su tiempo el odiar; su tiempo la guerra, y su tiempo la paz.	8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום
9 ¿Qué gana el que trabaja con fatiga?	9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל
10 He considerado la tarea que Dios ha puesto a los humanos para que en ella se ocupen.	10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו
11 El ha hecho todas las cosas apropiadas a su tiempo; también ha puesto el mundo en sus corazones, sin que el hombre llegue a descubrir la obra que Dios ha hecho de principio a fin.	11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
12 Comprendo que no hay para el hombre más felicidad que alegrarse y buscar el bienestar en su vida.	12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13 Y que todo hombre coma y beba y disfrute bien en medio de sus fatigas, eso es don de Dios.	13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא
14 Comprendo que cuanto Dios hace es duradero. Nada hay que añadir ni nada que quitar. Y así hace Dios que se le tema.	14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
15 Lo que es, ya antes fue; lo que será, ya es. Y Dios restaura lo pasado.	15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
16 Todavía más he visto bajo el sol: en la sede del derecho, allí está la iniquidad; y en el sitial del justo, allí el impío.	16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
17 Dije en mi corazón: Dios juzgará al justo y al impío, pues allí hay un tiempo para cada cosa y para toda obra.	17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
18 Dije también en mi corazón acerca de la conducta de los humanos: sucede así para que Dios los pruebe y les demuestre que son como bestias.	18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
19 Porque el hombre y la bestia tienen la misma suerte: muere el uno como la otra; y ambos tienen el mismo aliento de vida. En nada aventaja el hombre a la bestia, pues todo es vanidad.	19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
20 Todos caminan hacia una misma meta; todos han salido del polvo y todos vuelven al polvo.	20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
21 ¿Quién sabe si el aliento de vida de los humanos asciende hacia arriba y si el aliento de vida de la bestia desciende hacia abajo, a la tierra?	21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ
22 Veo que no hay para el hombre nada mejor que gozarse en sus obras, pues esa es su paga. Pero ¿quién le guiará a contemplar lo que ha de suceder después de él?	22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו