Psalms 137

NEW AMERICAN BIBLE	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 By the rivers of Babylon we sat mourning and weeping when we remembered Zion.	1 עַל נַהֲרוֹת ׀ בָּבֶלשָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּבְּזׇכְרֵנוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃
2 On the poplars of that land we hung up our harps.	2 עַֽל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּתָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃
3 There our captors asked us for the words of a song; Our tormentors, for a joyful song: "Sing for us a song of Zion!"	3 כִּי שָׁם שְֽׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁירוְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָהשִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּֽוֹן׃
4 But how could we sing a song of the LORD in a foreign land?	4 אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָהעַל אַדְמַת נֵכָֽר׃
5 If I forget you, Jerusalem, may my right hand wither.	5 אִֽם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְֽרוּשָׁלָ‍ִםתִּשְׁכַּח יְמִינִֽי׃
6 May my tongue stick to my palate if I do not remember you, If I do not exalt Jerusalem beyond all my delights.	6 תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִי ׀ לְחִכִּיאִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִיאִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ‍ִםעַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
7 Remember, LORD, against Edom that day at Jerusalem. They said: "Level it, level it down to its foundations!"	7 זְכֹר יְהֹוָה ׀ לִבְנֵי אֱדוֹםאֵת יוֹם יְֽרוּשָׁלָ‍ִםהָאֹמְרִים עָרוּ ׀ עָרוּעַד הַיְסוֹד בָּֽהּ׃
8 Fair Babylon, you destroyer, happy those who pay you back the evil you have done us!	8 בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָהאַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְאֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃
9 Happy those who seize your children and smash them against a rock.	9 אַשְׁרֵי ׀ שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶֽת־עֹלָלַיִךְאֶל־הַסָּֽלַע׃