Livre de Job 6

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 Oh! si l’on pouvait peser à son poids ma peine, et mettre ensemble mes malheurs sur la balance,	2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד
3 ils pèseraient plus lourd que les sables des mers! Voilà pourquoi mes paroles s’emballent.	3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו
4 Je porte en moi les flèches du Puissant, mon esprit en absorbe le poison; que dirai-je à Dieu quand elles me tourmentent?	4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
5 L’âne va-t-il braire lorsqu’il a trouvé l’herbe, ou le bœuf meugler quand il a son fourrage?	5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו
6 La nourriture a-t-elle du goût sans sel, et le blanc d’œuf peut-il être apprécié?	6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות
7 Mais voici que j’ai maintenant pour pain, tout ce à quoi je n’aurais voulu toucher.	7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
8 Qui fera que ma demande parvienne et que Dieu me donne ce que j’espère:	8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
9 qu’il se décide enfin à m’écraser, qu’il laisse aller sa main et me supprime.	9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
10 Ce serait pour moi une consolation, une dernière joie dans mes tourments, de n’avoir pas renié les paroles du Saint.	10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש
11 Aurai-je encore la force d’attendre, et quel avenir puis-je encore espérer?	11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי
12 Ai-je la résistance du roc, et ma chair est-elle de bronze?	12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש
13 Je ne peux plus rien pour m’en tirer, et tout autre secours a fui loin de moi.	13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
14 Quand on refuse à un ami sa compassion, on lui fait perdre la crainte du Tout-Puissant.	14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
15 Mes frères ont été pour moi un ruisseau trompeur, un torrent dont les eaux n’ont qu’un temps:	15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו
16 ce n’était que la fonte des glaces, elles sortaient de dessous les neiges.	16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג
17 Vienne la saison sèche et elles tarissent, dès qu’il fait chaud leur lit est à sec.	17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
18 Les caravanes en perdent leur chemin, elles s’enfoncent dans l’inconnu et s’y perdent.	18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
19 Les caravanes de Teima s’y repéraient, les voyageurs de Chéba s’y dirigeaient,	19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו
20 mais ils sont déçus dans leur attente; arrivés sur place, ils ne savent que faire.	20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו
21 Voilà bien ce que vous êtes pour moi maintenant: vous avez vu l’horreur et vous avez pris peur.	21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
22 Je ne vous ai pas dit: “Donnez-moi, payez ma rançon sur vos biens!”	22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
23 Ai-je dit: “Délivrez-moi d’un ennemi, arrachez-moi aux mains d’un tyran”?	23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני
24 Éclairez-moi plutôt, je ne dirai rien, montrez-moi où est mon erreur.”	24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי
25 Des arguments justes, on les recevra bien, mais que reprenez-vous avec vos remontrances?	25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם
26 Cherchez-vous simplement à condamner des mots, rectifier les paroles d’un homme en peine?	26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש
27 Mais voudriez-vous tirer au sort l’orphelin, iriez-vous jusqu’à vendre votre ami?	27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם
28 Je vous le demande, regardez-moi, je ne vous mentirai pas en face.	28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב
29 Recommencez, pas de fausse justice! reprenons l’examen de ma cause.	29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה
30 Est-ce que j’ai dit quelque chose de mal, est-ce que j’ai mal compris le sens du malheur?	30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות