Evangelho segundo São Lucas 18

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Propôs-lhes Jesus uma parábola para mostrar que é necessário orar sempre sem jamais deixar de fazê-lo.	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 Havia em certa cidade um juiz que não temia a Deus, nem respeitava pessoa alguma.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 Na mesma cidade vivia também uma viúva que vinha com freqüência à sua presença para dizer-lhe: Faze-me justiça contra o meu adversário.	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 Ele, porém, por muito tempo não o quis. Por fim, refletiu consigo: Eu não temo a Deus nem respeito os homens;	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 todavia, porque esta viúva me importuna, far-lhe-ei justiça, senão ela não cessará de me molestar.	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 Prosseguiu o Senhor: Ouvis o que diz este juiz injusto?	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 Por acaso não fará Deus justiça aos seus escolhidos, que estão clamando por ele dia e noite? Porventura tardará em socorrê-los?	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 Digo-vos que em breve lhes fará justiça. Mas, quando vier o Filho do Homem, acaso achará fé sobre a terra?	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 Jesus lhes disse ainda esta parábola a respeito de alguns que se vangloriavam como se fossem justos, e desprezavam os outros:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 Subiram dois homens ao templo para orar. Um era fariseu; o outro, publicano.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 O fariseu, em pé, orava no seu interior desta forma: Graças te dou, ó Deus, que não sou como os demais homens: ladrões, injustos e adúlteros; nem como o publicano que está ali.	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 Jejuo duas vezes na semana e pago o dízimo de todos os meus lucros.	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 O publicano, porém, mantendo-se à distância, não ousava sequer levantar os olhos ao céu, mas batia no peito, dizendo: Ó Deus, tem piedade de mim, que sou pecador!	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 Digo-vos: este voltou para casa justificado, e não o outro. Pois todo o que se exaltar será humilhado, e quem se humilhar será exaltado.	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 Trouxeram-lhe também criancinhas, para que ele as tocasse. Vendo isto, os discípulos as repreendiam.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 Jesus, porém, chamou-as e disse: Deixai vir a mim as criancinhas e não as impeçais, porque o Reino de Deus é daqueles que se parecem com elas.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 Em verdade vos declaro: quem não receber o Reino de Deus como uma criancinha, nele não entrará.	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 Um homem de posição perguntou então a Jesus: Bom Mestre, que devo fazer para possuir a vida eterna?	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 Jesus respondeu-lhe: Por que me chamas bom? Ninguém é bom senão só Deus.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Conheces os mandamentos: não cometerás adultério; não matarás; não furtarás; não dirás falso testemunho; honrarás pai e mãe.	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 Disse ele: Tudo isso tenho guardado desde a minha mocidade.	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 A estas palavras, Jesus lhe falou: Ainda te falta uma coisa: vende tudo o que tens, dá-o aos pobres e terás um tesouro no céu; depois, vem e segue-me.	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 Ouvindo isto, ele se entristeceu, pois era muito rico.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 Vendo-o entristecer-se, disse Jesus: Como é difícil aos ricos entrar no Reino de Deus!	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 É mais fácil passar o camelo pelo fundo duma agulha do que um rico entrar no Reino de Deus.	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Perguntaram os ouvintes: Quem então poderá salvar-se?	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 Respondeu Jesus: O que é impossível aos homens é possível a Deus.	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 Pedro então disse: Vê, nós abandonamos tudo e te seguimos.	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Jesus respondeu: Em verdade vos declaro: ninguém há que tenha abandonado, por amor do Reino de Deus, sua casa, sua mulher, seus irmãos, seus pais ou seus filhos,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 que não receba muito mais neste mundo e no mundo vindouro a vida eterna.	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 Em seguida, Jesus tomou à parte os Doze e disse-lhes: Eis que subimos a Jerusalém. Tudo o que foi escrito pelos profetas a respeito do Filho do Homem será cumprido.	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 Ele será entregue aos pagãos. Hão de escarnecer dele, ultrajá-lo, desprezá-lo;	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 bater-lhe-ão com varas e o farão morrer; e ao terceiro dia ressurgirá.	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 Mas eles nada disto compreendiam, e estas palavras eram-lhes um enigma cujo sentido não podiam entender.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Ao aproximar-se Jesus de Jericó, estava um cego sentado à beira do caminho, pedindo esmolas.	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 Ouvindo o ruído da multidão que passava, perguntou o que havia.	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 Responderam-lhe: É Jesus de Nazaré, que passa.	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 Ele então exclamou: Jesus, filho de Davi, tem piedade de mim!	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 Os que vinham na frente repreendiam-no rudemente para que se calasse. Mas ele gritava ainda mais forte: Filho de Davi, tem piedade de mim!	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 Jesus parou e mandou que lho trouxessem. Chegando ele perto, perguntou-lhe:	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 Que queres que te faça? Respondeu ele: Senhor, que eu veja.	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 Jesus lhe disse: Vê! Tua fé te salvou.	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 E imediatamente ficou vendo e seguia a Jesus, glorificando a Deus. Presenciando isto, todo o povo deu glória a Deus.	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים