Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויען איוב ויאמר	1 - Ma Giobbe rispose e disse:
2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד	2 «Oh! se si pesassero i miei peccati, con i quali meritai l'ira, e la sventura ch'io soffro [si mettesse sull'altro piatto] della bilancia!
3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו	3 Questa risulterebbe più pesante della sabbia del mare: ond'è che le mie parole son piene di dolore!
4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני	4 Poichè le frecce del Signore stanno su me confitte, del loro veleno s'abbevera lo spirito mio, e i terrori del Signore contro di me stanno schierati.
5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו	5 Raglia forse l'onagro quando ha dell'erba, ovver muggisce il bove quando è davanti alla greppia ricolma?
6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות	6 Si può forse mangiare ciò ch'è insipido non condito di sale, ovver si gusta ciò che gustato dà morte?
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי	7 Quelle cose che prima l'anima mia non voleva toccare, adesso nella mia sventura son diventate mio cibo.
8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה	8 Oh! se si esaudisse la mia domanda, e ciò che io aspetto mi concedesse Dio!
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני	9 Cioè, [Dio] che cominciò finisca con lo schiacciarmi, sciolga la sua mano per recidermi!
10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש	10 E questa sarebbe per me la consolazione, che, mentre egli mi affligge di dolori senza risparmio, io non rinnego le parole sante.
11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי	11 Qual è mai infatti la mia forza, perchè io resista? qual è mai il mio fine, perchè io sia longanime?
12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש	12 Nè forza di pietre è la mia forza, nè la mia carne è di bronzo:
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני	13 ecco, non v'è per me alcun sollievo in me, e pur i miei intimi s'allontanaron da me!
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב	14 Colui che nega al suo amico pietà, abbandona il timor del Signore.
15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו	15 I miei fratelli furon fallaci meco come un torrenteche d'un subito gonfia nelle valli:
16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג	16 in esso si dissolve il ghiaccio, sopra esso cade la neve;
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם	17 ma quando si dissecca è annientatoe al risentir del caldo scompare dal suo letto,
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו	18 si contorcono i rigagnoli del suo corso, si sperdono su nel vuoto e finiscono.
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו	19 Le carovane di Thema erano state intente, le torme di Saba avevano sperato alquanto:
20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו	20 ma restaron confuse perchè sperarono, giunsero fin lì, ma restaron deluse.
21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו	21 In tal maniera voi vi comportaste, chè ora vedendo la mia sventura vi sbigottite.
22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי	22 Ho detto io forse: - Datemi qualcosa? Dei vostri beni fatemi un donativo? -
23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני	23 Ovvero: - Liberatemi dalla mano dell'avversario? dalla mano dei violenti scampatemi? -
24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי	24 Insegnatemi pure, ed io tacerò, e in ciò in cui io sia ignorante istruitemi.
25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם	25 Perchè sminuite le parole veritiere, se fra voi non v'è alcuno che riesca a smentirmi?
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש	26 Soltanto per ingiuriare voi intessete discorsi, e gittate le parole al vento;
27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם	27 sopra un orfano voi vi gettate, e vi sforzate d'abbattere l'amico vostro.
28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב	28 Ma poichè cominciaste, compite, porgete orecchio e vedete se mentisco.
29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה	29 Rispondete, vi prego, senza contenziosità, e ragionando secondo giustizia, sentenziate:
30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות	30 e non troverete nella mia lingua iniquità, nè dentro la mia bocca risonerà stoltezza.