Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 6

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויען איוב ויאמר	1 Respondens autem Iob dixit:
2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד	2 “ Utinam appenderetur aegritu do mea, et calamitatem meam assumerent in statera!
3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו	3 Nunc vero arena maris haec gravior apparet, inde verbis meis haesito.
4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני	4 Quia sagittae Omnipotentis in me sunt, quarum venenum ebibit spiritus meus; et terrores Dei militant contra me.
5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו	5 Numquid rugiet onager, cum habueritherbam? Aut mugiet bos, cum ante praesepe plenum steterit?
6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות	6 Aut poterit comedi insulsum, quod non est sale conditum? Aut poterit gustari herba insulsa?
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי	7 Quae prius nolebat tangere anima mea, nunc prae angustia cibi mei sunt.
8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה	8 Quis det, ut veniat petitio mea, et, quod exspecto, tribuat mihi Deus?
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני	9 Utinam Deus me conterat; solvat manum suam et succidat me!
10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש	10 Et haec mihi sit consolatio, et exsultabo vel in pavore, qui non parcat, nec celabo sermones Sancti.
11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי	11 Quae est enim fortitudo mea, ut sustineam? Aut quis finis meus, ut patienter agam?
12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש	12 Num fortitudo lapidum, fortitudo mea? Num caro mea aenea est?
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני	13 An non est auxilium mihi in me, et virtus quoque remota est a me?
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב	14 Qui tollit ab amico suo misericordiam, timorem Omnipotentis derelinquit.
15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו	15 Fratres mei mentiti sunt me sicut alveus torrentium, qui evanescunt
16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג	16 nigrescentes glacie, cum ingruit super eos nix.
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם	17 Tempore, quo diffluunt, arescunt et, ut incaluerit, solvuntur de loco suo.
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו	18 Deflectunt viatorum turmae de viis suis, ascendentes per desertum pereunt.
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו	19 Commeatus Thema consideraverunt, viatores Saba speraverunt in eis.
20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו	20 Confusi sunt, quia speraverunt; venerunt eo usque, et pudore cooperti sunt.
21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו	21 Ita nunc vos facti estis mihi; videntes plagam meam, timetis.
22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי	22 Numquid dixi: Afferte mihi et de substantia vestra donate mihi?
23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני	23 vel: Liberate me de manu hostis et de manu robustorum eruite me?
24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי	24 Docete me, et ego tacebo, et, si quid forte ignoravi, instruite me.
25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם	25 Quare detraxistis sermonibus veritatis, cum e vobis nullus sit, qui possit arguere me?
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש	26 Ad increpandum tantum eloquia concinnatis, sed in ventum verba desperati.
27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם	27 Super pupillum irruitis et subvertere nitimini amicum vestrum.
28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב	28 Nunc, quaeso, convertimini ad me, et in faciem vestram non mentiar.
29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה	29 Revertite! Nulla erit improbitas. Revertite! Adhuc praesens adest iustitia mea.
30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות	30 Estne in lingua mea improbitas? An palatum meum non discernit nequitiam?