Isaiah (ישעיה) - Isaia 44

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם	1 Magistro chori. Filiorum Core. Maskil.
2 אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם	2 Deus, auribus nostris audivimus; patres nostri annuntiaverunt nobis opus, quod operatus es in diebus eorum, in diebus antiquis.
3 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם	3 Tu manu tua gentes depulisti et plantasti illos, afflixisti populos et dilatasti eos.
4 אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב	4 Nec enim in gladio suo possederunt terram, et brachium eorum non salvavit eos; sed dextera tua et brachium tuum et illuminatio vultus tui, quoniam complacuisti in eis.
5 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו	5 Tu es rex meus et Deus meus, qui mandas salutes Iacob.
6 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני	6 In te inimicos nostros proiecimus, et in nomine tuo conculcavimus insurgentes in nos. -
7 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות	7 Non enim in arcu meo sperabo, et gladius meus non salvabit me.
8 באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה	8 Tu autem salvasti nos de affligentibus nos et odientes nos confudisti.
9 אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו	9 In Deo gloriabimur tota die et in nomine tuo confitebimur in saeculum.
10 תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו	10 Nunc autem reppulisti et confudisti nos et non egredieris, Deus, cum virtutibus nostris.
11 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו	11 Convertisti nos retrorsum coram inimicis nostris; et, qui oderunt nos, diripuerunt sibi.
12 תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם	12 Dedisti nos tamquam oves ad vescendum et in gentibus dispersisti nos.
13 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו	13 Vendidisti populum tuum sine lucro nec ditior factus es in commutatione eorum.
14 תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים	14 Posuisti nos opprobrium vicinis nostris, subsannationem et derisum his, qui sunt in circuitu nostro.
15 כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני	15 Posuisti nos similitudinem in gentibus, commotionem capitis in populis.
16 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם	16 Tota die verecundia mea contra me est, et confusio faciei meae cooperuit me
17 כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך	17 a voce exprobrantis et obloquentis, a facie inimici et ultoris.
18 לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך	18 Haec omnia venerunt super nos, nec obliti sumus te et inique non egimus in testamentum tuum.
19 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות	19 Et non recessit retro cor nostrum, nec declinaverunt gressus nostri a via tua;
20 אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר	20 sed humiliasti nos in loco vulpium et operuisti nos umbra mortis.
21 הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב	21 Si obliti fuerimus nomen Dei nostri et si expanderimus manus nostras ad deum alienum,
22 כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה	22 nonne Deus requiret ista? Ipse enim novit abscondita cordis.
23 עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח	23 Quoniam propter te mortificamur tota die, aestimati sumus sicut oves occisionis.
24 למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו	24 Evigila, quare obdormis, Domine? Exsurge et ne repellas in finem.
25 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו	25 Quare faciem tuam avertis, oblivisceris inopiae nostrae et tribulationis nostrae?
26 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך	26 Quoniam humiliata est in pulvere anima nostra, conglutinatus est in terra venter noster. Exsurge, Domine, adiuva nos et redime nos propter misericordiam tuam.