| 1 Dijo, pues, a sus discípulos: «Es imposible que no haya escándalos; pero ¡ay de quien los provoca! | 1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו |
| 2 Al que escandaliza a uno de estos pequeños, más le valdría que le ataran al cuello una piedra de molino y lo arrojasen al mar. | 2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה |
| 3 Tened cuidado. Si tu hermano te ofende, repréndelo, y si se arrepiente, perdónalo; | 3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו |
| 4 si te ofende siete veces en un día, y siete veces vuelve a decirte: “Me arrepiento”, lo perdonarás». | 4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו |
| 5 Los apóstoles le dijeron al Señor: «Auméntanos la fe». | 5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה |
| 6 El Señor dijo: «Si tuvierais fe como un granito de mostaza, diríais a esa morera: “Arráncate de raíz y plántate en el mar”, y os obedecería. | 6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם |
| 7 ¿Quién de vosotros, si tiene un criado labrando o pastoreando, le dice cuando vuelve del campo: “Enseguida, ven y ponte a la mesa”? | 7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב |
| 8 ¿No le diréis más bien: “Prepárame de cenar, cíñete y sírveme mientras como y bebo, y después comerás y beberás tú”? | 8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה |
| 9 ¿Acaso tenéis que estar agradecidos al criado porque ha hecho lo mandado? | 9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן |
| 10 Lo mismo vosotros: cuando hayáis hecho todo lo que se os ha mandado, decid: “Somos siervos inútiles, hemos hecho lo que teníamos que hacer”». | 10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו |
| 11 Una vez, yendo camino de Jerusalén, pasaba entre Samaría y Galilea. | 11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל |
| 12 Cuando iba a entrar en una ciudad, vinieron a su encuentro diez hombres leprosos, que se pararon a lo lejos | 12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק |
| 13 y a gritos le decían: «Jesús, maestro, ten compasión de nosotros». | 13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו |
| 14 Al verlos, les dijo: «Id a presentaros a los sacerdotes». Y sucedió que, mientras iban de camino, quedaron limpios. | 14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו |
| 15 Uno de ellos, viendo que estaba curado, se volvió alabando a Dios a grandes gritos | 15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול |
| 16 y se postró a los pies de Jesús, rostro en tierra, dándole gracias. Este era un samaritano. | 16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני |
| 17 Jesús, tomó la palabra y dijo: «¿No han quedado limpios los diez?; los otros nueve, ¿dónde están? | 17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם |
| 18 ¿No ha habido quien volviera a dar gloria a Dios más que este extranjero?». | 18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה |
| 19 Y le dijo: «Levántate, vete; tu fe te ha salvado». | 19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך |
| 20 Los fariseos le preguntaron: «¿Cuándo va a llegar el reino de Dios?». Él les contestó: «El reino de Dios no viene aparatosamente, | 20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים |
| 21 ni dirán: “Está aquí” o “Está allí”, porque, mirad, el reino de Dios está en medio de vosotros». | 21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא |
| 22 Dijo a sus discípulos: «Vendrán días en que desearéis ver un solo día del Hijo del hombre, y no lo veréis. | 22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו |
| 23 Entonces se os dirá: “Está aquí” o “Está allí”; no vayáis ni corráis detrás, | 23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם |
| 24 pues como el fulgor del relámpago brilla de un extremo al otro del cielo, así será el Hijo del hombre en su día. | 24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו |
| 25 Pero primero es necesario que padezca mucho y sea reprobado por esta generación. | 25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה |
| 26 Como sucedió en los días de Noé, así será también en los días del Hijo del hombre: | 26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם |
| 27 comían, bebían, se casaban los hombres y las mujeres tomaban esposo, hasta el día en que Noé entró en el arca; entonces llegó el diluvio y acabó con todos. | 27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם |
| 28 Asimismo, como sucedió en los días de Lot: comían, bebían, compraban, vendían, sembraban, construían; | 28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה |
| 29 pero el día que Lot salió de Sodoma, llovió fuego y azufre del cielo y acabó con todos. | 29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם |
| 30 Así sucederá el día que se revele el Hijo del hombre. | 30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם |
| 31 Aquel día, el que esté en la azotea y tenga sus cosas en casa no baje a recogerlas; igualmente, el que esté en el campo, no vuelva atrás. | 31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה |
| 32 Acordaos de la mujer de Lot. | 32 זכרו את אשת לוט |
| 33 El que pretenda guardar su vida, la perderá; y el que la pierda, la recobrará. | 33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה |
| 34 Os digo que aquella noche estarán dos juntos: a uno se lo llevarán y al otro lo dejarán; | 34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב |
| 35 estarán dos moliendo juntas: a una se la llevarán y a la otra la dejarán». | 35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב |
| 36 [«Dos estarán en el campo: a uno se lo llevarán y a otro lo dejarán».] | 36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב |
| 37 Ellos le preguntaron: «¿Dónde, Señor?». Él les dijo: «Donde está el cadáver, allí se reunirán los buitres». | 37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים |
