Marcos 10

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Y levantándose de allí va a la región de Judea, y al otro lado del Jordán, y de nuevo vino la gente donde él y, como acostumbraba, les enseñaba.	1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם
2 Se acercaron unos fariseos que, para ponerle a prueba, preguntaban: «¿Puede el marido repudiar a la mujer?»	2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו
3 El les respondió: ¿Qué os prescribió Moisés?»	3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה
4 Ellos le dijeron: «Moisés permitió escribir el acta de divorcio y repudiarla».	4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח
5 Jesús les dijo: «Teniendo en cuenta la dureza de vuestro corazón escribió para vosotros este precepto.	5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת
6 Pero desde el comienzo de la creación, El los hizo varón y hembra.	6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים
7 Por eso dejará el hombre a su padre y a su madre,	7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
8 y los dos se harán una sola carne. De manera que ya no son dos, sino una sola carne.	8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד
9 Pues bien, lo que Dios unió, no lo separe el hombre».	9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם
10 Y ya en casa, los discípulos le volvían a preguntar sobre esto.	10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת
11 El les dijo: «Quien repudie a su mujer y se case con otra, comete adulterio contra aquélla;	11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה
12 y si ella repudia a su marido y se casa con otro, comete adulterio».	12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא
13 Le presentaban unos niños para que los tocara; pero los discípulos les reñían.	13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם
14 Mas Jesús, al ver esto, se enfadó y les dijo: «Dejad que los niños vengan a mí, no se lo impidáis, porque de los que son como éstos es el Reino de Dios.	14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
15 Yo os aseguro: el que no reciba el Reino de Dios como niño, no entrará en él».	15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
16 Y abrazaba a los niños, y los bendecía poniendo las manos sobre ellos.	16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם
17 Se ponía ya en camino cuando uno corrió a su encuentro y arodillándose ante él, le preguntó: «Maestro bueno, ¿ qué he de hacer para tener en herencia vida eterna?»	17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם
18 Jesús le dijo: «¿Por qué me llamas bueno? Nadie es bueno sino sólo Dios.	18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
19 Ya sabes los mandamientos: No mates, no cometas adulterio, no robes, no levantes falso testimonio, no seas injusto, honra a tu padre y a tu madre».	19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך
20 El, entonces, le dijo: «Maestro, todo eso lo he guardado desde mi juventud».	20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי
21 Jesús, fijando en él su mirada, le amó y le dijo: «Una cosa te falta: anda, cuanto tienes véndelo y dáselo a los pobres y tendrás un tesoro en el cielo; luego, ven y sígueme».	21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי
22 Pero él, abatido por estas palabras, se marchó entristecido, porque tenía muchos bienes.	22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו
23 Jesús, mirando a su alrededor, dice a sus discípulos: «¡Qué difícil es que los que tienen riquezas entren en el Reino de Dios!»	23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
24 Los discípulos quedaron sorprendidos al oírle estas palabras. Mas Jesús, tomando de nuevo la palabra, les dijo: «¡Hijos, qué difícil es entrar en el Reino de Dios!	24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים
25 Es más fácil que un camello pase por el ojo de la aguja, que el que un rico entre en el Reino de Dios».	25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 Pero ellos se asombraban aún más y se decían unos a otros: «Y ¿quién se podrá salvar?»	26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע
27 Jesús, mirándolos fijamente, dice: «Para los hombres, imposible; pero no para Dios, porque todo es posible para Dios».	27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר
28 Pedro se puso a decirle: «Ya lo ves, nosotros lo hemos dejado todo y te hemos seguido».	28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Jesús dijo: «Yo os aseguro: nadie que haya dejado casa, hermanos, hermanas, madre, padre, hijos o hacienda por mí y por el Evangelio,	29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה
30 quedará sin recibir el ciento por uno: ahora al presente, casas, hermnanos, hermanas, madres, hijos y hacienda, con persecuciones; y en el mundo venidero, vida eterna.	30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים
31 Pero muchos primeros serán últimos y los últimos, primeros».	31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים
32 Iban de camino subiendo a Jerusalén, y Jesús marchaba delante de ellos; ellos estaban sorprendidos y los que le seguían tenían miedo. Tomó otra vez a los Doce y comenzó a decirles lo que le iba a suceder:	32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר
33 «Mirad que subimos a Jerusalén, y el Hijo del hombre será entregado a los sumos sacerdotes y a los escribas; le condenarán a muerte y le entregarán a los gentiles,	33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים
34 y se burlarán de él, le escupirán, le azotarán y le matarán, y a los tres días resucitará».	34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום
35 Se acercan a él Santiago y Juan, los hijos de Zebedeo, y le dicen: «Maestro, queremos, nos concedas lo que te pidamos».	35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך
36 El les dijo: «¿Qué queréis que os conceda?»	36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם
37 Ellos le respondieron: «Concédenos que nos sentemos en tu gloria, uno a tu derecha y otro a tu izquierda».	37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך
38 Jesús les dijo: «No sabéis lo que pedís. ¿Podéis beber la copa que yo voy a beber, o ser bautizados con el bautismo con que yo voy a ser bautizado?»	38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה
39 Ellos le dijeron: «Sí, podemos». Jesús les dijo: «La copa que yo voy a beber, sí la beberéis y también seréis bautizados con el bautismo conque yo voy a ser bautizado;	39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו
40 pero, sentarse a mi derecha o a mi izquierda no es cosa mía el concederlo, sino que es para quienes está preparado».	40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם
41 Al oír esto los otros diez, empezaron a indignarse contra Santiago y Juan.	41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן
42 Jesús, llamándoles, les dice: «Sabéis que los que son tenidos como jefes de las naciones, las dominan como señores absolutos y sus grandes las oprimen con su poder.	42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם
43 Pero no ha de ser así entre vosotros, sino que el que quiera llegar a ser grande entre vosotros, será vuestro servidor,	43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת
44 y el que quiera ser el primero entre vosotros, será esclavo de todos,	44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל
45 que tampoco el Hijo del hombre ha venido a ser servido, sino a servir y a dar su vida como rescate por muchos».	45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים
46 Llegan a Jericó. Y cuando salía de Jericó, acompañado de sus discípulos y de una gran muchedumbre, el hijo de Timeo (Bartimeo), un mendigo ciego, estaba sentado junto al camino.	46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות
47 Al enterarse de que era Jesús de Nazaret, se puso a gritar: «¡Hijo de David, Jesús, ten compasión de mí!»	47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני
48 Muchos le increpaban para que se callara. Pero él gritaba mucho más: «¡Hijo de David, ten compasión de mí!»	48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני
49 Jesús se detuvo y dijo: «Llamadle». Llaman al ciego, diciéndole: «¡Animo, levántate! Te llama».	49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך
50 Y él, arrojando su manto, dio un brinco y vino donde Jesús.	50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע
51 Jesús, dirigiéndose a él, le dijo: «¿Qué quieres que te haga?» El ciego le dijo: «Rabbuní, ¡que vea!»	51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה
52 Jesús le dijo: «Vete, tu fe te ha salvado». Y al instante, recobró la vista y le seguía por el camino.	52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך