Luke 19

KING JAMES BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 And Jesus entered and passed through Jericho.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 And, behold, there was a man named Zacchaeus, which was the chief among the publicans, and he was rich.	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 And he sought to see Jesus who he was; and could not for the press, because he was little of stature.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 And he ran before, and climbed up into a sycomore tree to see him: for he was to pass that way.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 And when Jesus came to the place, he looked up, and saw him, and said unto him, Zacchaeus, make haste, and come down; for to day I must abide at thy house.	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 And he made haste, and came down, and received him joyfully.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 And when they saw it, they all murmured, saying, That he was gone to be guest with a man that is a sinner.	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 And Zacchaeus stood, and said unto the Lord; Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have taken any thing from any man by false accusation, I restore him fourfold.	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 And Jesus said unto him, This day is salvation come to this house, forsomuch as he also is a son of Abraham.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 For the Son of man is come to seek and to save that which was lost.	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 And as they heard these things, he added and spake a parable, because he was nigh to Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God should immediately appear.	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 He said therefore, A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom, and to return.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 And he called his ten servants, and delivered them ten pounds, and said unto them, Occupy till I come.	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 But his citizens hated him, and sent a message after him, saying, We will not have this man to reign over us.	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 And it came to pass, that when he was returned, having received the kingdom, then he commanded these servants to be called unto him, to whom he had given the money, that he might know how much every man had gained by trading.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 Then came the first, saying, Lord, thy pound hath gained ten pounds.	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 And he said unto him, Well, thou good servant: because thou hast been faithful in a very little, have thou authority over ten cities.	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 And the second came, saying, Lord, thy pound hath gained five pounds.	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 And he said likewise to him, Be thou also over five cities.	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 And another came, saying, Lord, behold, here is thy pound, which I have kept laid up in a napkin:	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 For I feared thee, because thou art an austere man: thou takest up that thou layedst not down, and reapest that thou didst not sow.	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 And he saith unto him, Out of thine own mouth will I judge thee, thou wicked servant. Thou knewest that I was an austere man, taking up that I laid not down, and reaping that I did not sow:	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 Wherefore then gavest not thou my money into the bank, that at my coming I might have required mine own with usury?	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 And he said unto them that stood by, Take from him the pound, and give it to him that hath ten pounds.	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 (And they said unto him, Lord, he hath ten pounds.)	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 For I say unto you, That unto every one which hath shall be given; and from him that hath not, even that he hath shall be taken away from him.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 But those mine enemies, which would not that I should reign over them, bring hither, and slay them before me.	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 And when he had thus spoken, he went before, ascending up to Jerusalem.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 And it came to pass, when he was come nigh to Bethphage and Bethany, at the mount called the mount of Olives, he sent two of his disciples,	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 Saying, Go ye into the village over against you; in the which at your entering ye shall find a colt tied, whereon yet never man sat: loose him, and bring him hither.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 And if any man ask you, Why do ye loose him? thus shall ye say unto him, Because the Lord hath need of him.	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 And they that were sent went their way, and found even as he had said unto them.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 And as they were loosing the colt, the owners thereof said unto them, Why loose ye the colt?	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 And they said, The Lord hath need of him.	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 And they brought him to Jesus: and they cast their garments upon the colt, and they set Jesus thereon.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 And as he went, they spread their clothes in the way.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 And when he was come nigh, even now at the descent of the mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and praise God with a loud voice for all the mighty works that they had seen;	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 Saying, Blessed be the King that cometh in the name of the Lord: peace in heaven, and glory in the highest.	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 And some of the Pharisees from among the multitude said unto him, Master, rebuke thy disciples.	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 And he answered and said unto them, I tell you that, if these should hold their peace, the stones would immediately cry out.	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 And when he was come near, he beheld the city, and wept over it,	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 Saying, If thou hadst known, even thou, at least in this thy day, the things which belong unto thy peace! but now they are hid from thine eyes.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 For the days shall come upon thee, that thine enemies shall cast a trench about thee, and compass thee round, and keep thee in on every side,	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 And shall lay thee even with the ground, and thy children within thee; and they shall not leave in thee one stone upon another; because thou knewest not the time of thy visitation.	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 And he went into the temple, and began to cast out them that sold therein, and them that bought;	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 Saying unto them, It is written, My house is the house of prayer: but ye have made it a den of thieves.	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 And he taught daily in the temple. But the chief priests and the scribes and the chief of the people sought to destroy him,	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 And could not find what they might do: for all the people were very attentive to hear him.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו