Livre des Psaumes 74

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Méditation d’Asaf. Pourquoi, ô Dieu, ce rejet jusqu’au bout, cette colère contre les brebis de ton bercail?	1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך
2 Souviens-toi de ta communauté, tu l’as acquise aux temps anciens, rachetée, pour qu’elle devienne ta propre tribu, avec le mont Sion où tu demeures.	2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו
3 Porte tes pas vers ces ruines sans espoir; l’ennemi a tout saccagé dans le sanctuaire.	3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש
4 Ils ont poussé des hurlements dans ta tente, ils ont mis à l’entrée le drapeau étranger.	4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות
5 Ils ont tout abattu, tel un bûcheron dans un fourré.	5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות
6 Ils ont manié la hache, comme en forêt, abattu les portes, martelé les boiseries,	6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון
7 ils ont mis le feu à ton sanctuaire et profané le lieu où ton Nom demeure.	7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך
8 Ils disaient: “C’est le moment d’en finir avec eux”, et par tout le pays ils détruisaient les lieux sacrés.	8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ
9 Nous ne voyons plus rien, ni signes, ni prophètes, et personne parmi nous qui sache jusqu’à quand.	9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה
10 Jusqu’à quand, ô Dieu, ces païens qui insultent? L’ennemi pourra-t-il sans fin mépriser ton nom?	10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח
11 Pourquoi retiens-tu ta main, l’as-tu prise dans ta ceinture?	11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה
12 N’es-tu pas depuis toujours mon Dieu, mon Roi, toi qui donnes au pays ses délivrances?	12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ
13 Tu avais eu la force pour fendre la mer et pour briser, sur les flots, les têtes des dragons;	13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים
14 car tu as fracassé les têtes du Monstre, tu l’as donné en pâture aux fossoyeurs des mers.	14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים
15 C’est toi qui fis jaillir la source et le torrent, c’est toi qui mis à sec des fleuves intarissables.	15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן
16 À toi le jour, à toi la nuit, les lois de la lumière et du soleil.	16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש
17 C’est toi qui as fixé à la terre ses limites, et qui lui as donné un été, un hiver.	17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם
18 Pense au présent: l’ennemi insulte le Seigneur, un peuple de fous a méprisé ton Nom.	18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך
19 Ne livre pas à la bête l’âme qui te rend grâce, n’oublie pas, n’efface pas la vie de tes pauvres.	19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח
20 Vois comme ils gardent ton alliance dans leurs repaires, dans les lieux de résistance.	20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס
21 Que les opprimés ne reviennent pas humiliés, fais que le pauvre et le petit célèbrent ton nom.	21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך
22 Lève-toi, ô Dieu, et prends en main ta cause; tout le jour on t’insulte, n’oublie pas ces fous.	22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום
23 Entends tes adversaires et n’oublie pas, les cris de ceux qui t’en veulent vont toujours grandissant.	23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד