Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 7

MODERN HEBREW BIBLE	LXX
1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו	1 ποτερον ουχι πειρατηριον εστιν ο βιος ανθρωπου επι της γης και ωσπερ μισθιου αυθημερινου η ζωη αυτου
2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו	2 η ωσπερ θεραπων δεδοικως τον κυριον αυτου και τετευχως σκιας η ωσπερ μισθωτος αναμενων τον μισθον αυτου
3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי	3 ουτως καγω υπεμεινα μηνας κενους νυκτες δε οδυνων δεδομεναι μοι εισιν
4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף	4 εαν κοιμηθω λεγω ποτε ημερα ως δ' αν αναστω παλιν ποτε εσπερα πληρης δε γινομαι οδυνων απο εσπερας εως πρωι
5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס	5 φυρεται δε μου το σωμα εν σαπρια σκωληκων τηκω δε βωλακας γης απο ιχωρος ξυων
6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה	6 ο δε βιος μου εστιν ελαφροτερος λαλιας απολωλεν δε εν κενη ελπιδι
7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב	7 μνησθητι ουν οτι πνευμα μου η ζωη και ουκετι επανελευσεται ο οφθαλμος μου ιδειν αγαθον
8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני	8 ου περιβλεψεται με οφθαλμος ορωντος με οι οφθαλμοι σου εν εμοι και ουκετι ειμι
9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה	9 ωσπερ νεφος αποκαθαρθεν απ' ουρανου εαν γαρ ανθρωπος καταβη εις αδην ουκετι μη αναβη
10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו	10 ουδ' ου μη επιστρεψη ετι εις τον ιδιον οικον ουδε μη επιγνω αυτον ετι ο τοπος αυτου
11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי	11 αταρ ουν ουδε εγω φεισομαι τω στοματι μου λαλησω εν αναγκη ων ανοιξω πικριαν ψυχης μου συνεχομενος
12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר	12 ποτερον θαλασσα ειμι η δρακων οτι κατεταξας επ' εμε φυλακην
13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי	13 ειπα οτι παρακαλεσει με η κλινη μου ανοισω δε προς εμαυτον ιδια λογον τη κοιτη μου
14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני	14 εκφοβεις με ενυπνιοις και εν οραμασιν με καταπλησσεις
15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי	15 απαλλαξεις απο πνευματος μου την ψυχην μου απο δε θανατου τα οστα μου
16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי	16 ου γαρ εις τον αιωνα ζησομαι ινα μακροθυμησω αποστα απ' εμου κενος γαρ μου ο βιος
17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך	17 τι γαρ εστιν ανθρωπος οτι εμεγαλυνας αυτον η οτι προσεχεις τον νουν εις αυτον
18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו	18 η επισκοπην αυτου ποιηση εως το πρωι και εις αναπαυσιν αυτον κρινεις
19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי	19 εως τινος ουκ εας με ουδε προιη με εως αν καταπιω τον πτυελον μου εν οδυνη
20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא	20 ει εγω ημαρτον τι δυναμαι σοι πραξαι ο επισταμενος τον νουν των ανθρωπων δια τι εθου με κατεντευκτην σου ειμι δε επι σοι φορτιον
21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני	21 και δια τι ουκ εποιησω της ανομιας μου ληθην και καθαρισμον της αμαρτιας μου νυνι δε εις γην απελευσομαι ορθριζων δε ουκετι ειμι